6. לאחר שמיעת הראיות, בית משפט קמא זקף מחדלים אלה לחובתו של הרוב אשר החזיק – ועודנו מחזיק – בידיו את השליטה בחברה. בית המשפט קבע אפוא כי התנהלות הרוב – נטולת שקיפות ורוויית הפסדים אשר נגרמו, ומוסיפים להיגרם, לחברה – מסבה פגיעה אנושה לחברה, וכפועל יוצא מכך לאינטרס הכלכלי הבסיסי של המיעוט. קביעה זו היתה מתבקשת מאליה, ובה אין מקום להתערב (ראו, למשל: ע"א 8191/16 דיאליט בע"מ נ' הרר, [פורסם בנבו] פסקה 77 והאסמכתאות שם (17.6.2019)).
פסק הדין קמא
7. על יסוד עובדות אלו, קבע בית משפט קמא כי התנהלות הרוב בחברה מגיעה כדי קיפוח המיעוט.
8. קביעה זו הובילה את בית המשפט לבחינת הסעדים שבכוחם להסיר את קיפוח המיעוט. במסגרת זו, בחן בית המשפט שני סעדים אשר התבקשו על ידי המערערות: התמחרות בדרך של מנגנון BMBY (Buy me, Buy you); וכן, כסעד חלופי, פירוק החברה.
9. ביחס לסעד הפירוק קבע בית משפט קמא כי המערערות זנחוהו במסגרת טענותיהן יחד עם דרישתן לקבלת פיצויים בגין נזקי הקיפוח. באשר להתמחרות, נקבע כי בנסיבות העניין אין מקום להעניק למיעוט סעד זה – וזאת, משני טעמים: (1) קיומם של בעלי מניות נוספים בחברה, אשר מחזיקים בכ-7% ממניותיה ואשר לא צורפו לתביעה; וכן (2) המנגנון שנקבע בתקנון החברה המקנה זכות-סירוב ראשונה לבעלי המניות הקיימים ביחס לכל מכירה של מניה – מסלול אשר לא מוצה על ידי המיעוט עובר להגשת תביעתו בגין קיפוח. לפיכך נקבע, כי על המערערות למצות תחילה את ההליכים של מכירת מניותיהן בהתאם לדרך הקבועה בתקנון, הכוללים הצעה לרכוש את מניותיהן אשר תופנה ליתר בעלי המניות בחברה. בית המשפט הוסיף וקבע, כי אם מכירת מניות המיעוט בדרך זו לא תצלח, תעמוד להן, למערערות, עילת הקיפוח במלואה.
10. כנגד קביעות אלו – המכירות בקיומו של קיפוח המיעוט בחברה, אך נמנעות מהענקת סעד מיידי להסרתו – הוגש הערעור שלפנינו.
טענות הצדדים
11. המערערות טוענות כי פסק הדין קמא שגוי מן היסוד. לטענתן, בית משפט קמא טעה בהיאחזו בטעמים פורמליים-תקנוניים ובהתעלמו מארגז הכלים העשיר שהמחוקק העניק לבתי המשפט לשם תיקונו של קיפוח המיעוט באופן יעיל, מהיר וצודק. המערערות מוסיפות וטוענות, כי משהוכח קיפוח המיעוט, חייב היה בית המשפט להעניק להן סעד שמסיר את הקיפוח. כמו כן טוענות המערערות, כי הסעד הנכון למקרה דכאן – בו מדובר בחברה משפחתית אשר פועלת כמעין שותפות כשנכסה היחיד הוא מגרש – הוא סעד של הפרדת כוחות. לשיטתן, המתווה שנקבע בתקנון למכירת מניות נועד למהלך עסקים רגיל והוגן, ולא למצב של קיפוח המיעוט על ידי הרוב. לסיכום, המערערות טוענות כי רק התמחרות תביא לפתרון יעיל והוגן של הסכסוך אשר נתגלע בינן לבין בעלי מניות הרוב.