בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
ע"א 4588/19
לפני: כבוד הנשיאה א' חיות
כבוד השופט י' אלרון
כבוד השופט א' שטיין
המערערות: 1. ראג'דה אסעד קרדוש-סאלם
2. ג'וליא אסעד קרדוש-ג'בור
3. פאדיה אסעד קרדוש-ג'דע
4. סועאד אסעד קרדוש-בטחיש
5. עבלה אסעד קרדוש-חדאד
נ ג ד
המשיבים: 1. חברת קרדוש ושות' בע"מ
2. מוריס קרדוש
3. עאמר סמיר קרדוש
4. זאהר סמיר קרדוש
ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי נצרת (השופט י' אברהם) שניתן ביום 21.5.2019, בת"א 39974-02-16 ובת"א 26269-10-16 [פורסם בנבו]
תאריך הישיבה: כ"ד באדר התשפ"א (8.3.2021)
בשם המערערות: עו"ד לילא ח'ורי-מועמר; עו"ד מועין ח'ורי
בשם המשיבים: עו"ד עימאד ח'מאיסי
פסק-דין
השופט א' שטיין:
הערעור
1. ערעור זה נסוב על פסק דינו של בית המשפט המחוזי נצרת (השופט י' אברהם) אשר ניתן ביום 21.5.2019, בתיקים המאוחדים ת"א 39974-02-16 ות"א 26269-10-16, [פורסם בנבו] בגדרו נדונו והוכרעו תביעות הדדיות של בעלי מניות במשיבה 1, חברה פרטית ששמה קרדוש ושות' בע"מ (להלן: חברת קרדוש או החברה), כדלקמן: (1) תביעתם של בעלי מניות הרוב (המשיבים 4-2 בערעור דכאן, אשר מחזיקים יחדיו בכ-73% ממניות החברה, ואשר ייקראו להלן: המשיבים או הרוב) אשר ביקשו למנוע את מכירתן של מניות המיעוט בחברה לצדדים שלישיים; וכן (2) תביעתן של בעלוֹת מניות המיעוט (המערערות דכאן, שבידיהן כ-20% ממניות החברה, והן תיקראנה להלן: המערערות או המיעוט) אשר עתרו לקבלת סעדים להסרתו של מה שהגדירו כקיפוח המיעוט.
2. בית משפט קמא קיבל את תביעת הרוב ואסר על מכירת מניות המיעוט לצדדים שלישיים שלא בהתאם לכללים בדבר עבירוּת המניות בחברה אשר נקבעו בתקנונה (להלן: תקנון החברה או התקנון). כללים אלה מקנים זכות-סירוב ראשונה לבעלי המניות הקיימים. כמו כן מפקידים הכללים בידי דירקטוריון החברה את כוח הווטו שבאמצעותו ניתן לאסור על כל העברה של מניות. בד-בבד, דחה בית משפט קמא את תביעת המיעוט למרות קבלתה של טענת הקיפוח. במסגרת זו, קבע בית המשפט כי אי-כינוס אסיפות של בעלי המניות ושל הדירקטוריון, האופן הכושל שבו נוהלה החברה ב-15 השנים האחרונות, וכן אבדן האמון בין בעלי המניות בחברה, שאינו עוד בר-תיקון, עולים כדי קיפוח המיעוט. אף על פי כן, נקבע כי בנסיבות העניין אין להעניק למיעוט את הסעדים שהתבקשו להסרת הקיפוח – שעיקרם התמחרות שבגדרה יקנה הרוב את מניות המיעוט, או להפך – לנוכח המגבלות האמורות על העברת מניות בחברה.
3. מכאן הערעור.
העובדות
4. חברת קרדוש ידעה ימים טובים יותר. היא נוסדה כחברה משפחתית בשנת 1949 ונוהלה על ידי שלושה אחים לבית קרדוש: אסעד קרדוש ז"ל (אבי המערערות, שנכנסו בנעליו); סמיר קרדוש ז"ל (אביהם של המשיבים 4-3, שנכנסו בנעליו), ומוריס קרדוש, יבל"א (המשיב 2). האחים קרדוש חילקו ביניהם את מכלול הזכויות בחברה, לרבות זכויות הניהול, שווה בשווה. החברה עסקה בייצור ובשיווק של קרח ומשקאות קלים – פעילות שבוצעה משטח המקרקעין שבבעלותה: מגרש שתופס 2,341 מ"ר במרכז העיר נצרת, הידוע כחלקה 12 בגוש 16532 (להלן: המקרקעין).
5. בשנת 2001, צלעות המשולש שהחזיק את החברה החלו להתפרק בעקבות מחלוקות ומשברי אמון חריפים בין בעלי המניות. משברי אמון ומחלוקות אלו גררו את החברה להליכים משפטיים והובילוה לקיפאון ולשיתוק מסחרי כמעט מוחלט. החברה הפסיקה לייצר ולשווק קרח ומשקאות והתחילה להפעיל במקרקעין חניון בלתי מורשה. החברה דיווחה על הכנסות זעומות מהפעלת החניון; אסיפות כלליות וישיבות דירקטוריון לא כונסו; רואה חשבון לחברה לא מונה במשך שנים ארוכות; דו"חות רואה החשבון של החברה לא הוגשו לרשויות המס למעלה מעשור; החברה פעלה ללא חשבון בנק באמצעות כסף מזומן, וצברה חובות ניכרים למרות שלא העסיקה עובדים; החברה סומנה כמפרת חוק אצל רשם החברות; פעולות התיקון אשר נעשו בחברה אחרי הגשת תביעתו של המיעוט לא הביאו להחייאתה כחברה מתפקדת; וכפי שקבע בית משפט קמא בפסק דינו, פעולות אלה נעשו אך למראית עין.