ראו עניין Manere, בעמ' 153, 154 ו-155 (הפניות וסימני ציטוט הוסרו וההדגשה הוספה – א.ש.).
18. לאור מצב הדברים המתואר בפסק הדין קמא, נכסה היחיד של החברה – שטח המקרקעין שבבעלותה – הוא אפיק ההכנסה הבלעדי שלה כיום. לטענת המערערות – אשר לא הוכחשה, וממילא לא הופרכה על ידי המשיבים – מדובר במקרקעין בעלי פוטנציאל כלכלי גבוה, המצויים בלב העיר נצרת, והמיועדים מהבחינה התכנונית למסחר, למרפאות ולמלונאות. מקרקעין אלה אינם מנוצלים כיום באופן מיטבי ומניבים לחברה הכנסה זניחה בלבד. לא יכולה אפוא להיות מחלוקת על כך שהשימוש שעושה החברה במקרקעין אלה אינו משיא את ערכה, כפי שמתחייב מהאמור בסעיף 11 לחוק החברות.
19. מציאות זו הינה מצערת, אך איננה מפתיעה כלל ועיקר. חוסר האמון והנתק שבין הרוב והמיעוט יצרו קיפאון אשר מסכל כל אפשרות להתנהלות עסקית תקינה של החברה (ראו והשוו: ע"א 6290/17 מגנזי נ' לוי [פורסם בנבו] 18-15 (11.2.2018); ע"א 4179/17 יותר סוכנות לביטוח (1989) בע"מ נ' רובין, [פורסם בנבו] פסקה 54 (6.12.2018); עניין אדלר, פסקה 75). מציאות עגומה זו קיימת זה למעלה מ-15 שנה, ואופק לשינוי – אין. לציפייתן הלגיטימית של המערערות, כבעלות מניות בחברה, לכך שהחברה תתפקד, תפיק רווחים ותשתפן ברווחים אלו אין אפוא שום אפשרות מעשית להתממש.
20. בנסיבות אלה, סבורני כי בית משפט קמא שגה בהחליטו שלא לתקן את קיפוח המערערות, כבעלות מניות המיעוט בחברה, באמצעות התמחרות. בית המשפט יכול היה ליתן למערערות סעד כאמור מכוח סעיף 191 לחוק החברות אשר מסמיכו "לתת הוראות הנראות לו לשם הסרתו של הקיפוח או מניעתו, ובהן הוראות שלפיהן יתנהלו עניני החברה בעתיד, או הוראות לבעלי המניות בחברה, לפיהן ירכשו הם או החברה כפוף להוראות סעיף 301, מניות ממניותיה". בניגוד לקביעתו של בית משפט קמא, ההסדר של מכירת מניות שנקבע בתקנון החברה לא מנע הענקת סעד זה לאחר שהוכח הקיפוח – זאת, מאחר שהאמור בתקנון – ובפרט, זכות הווטו שהוא מעניק לדירקטוריון – אינו יכול להצר את דרכי תיקונו של קיפוח המיעוט אשר נקבעו בסעיף 191 לחוק החברות. דרכי תיקון אלה וסמכותו של בית המשפט להתאימן לנסיבות המקרה שלפניו אינן כפופות לתקנוני חברות ולהסכמים בין בעלי מניות אשר קדמו לקיפוח (ראו: שפינדל וזכות, בעמ' 410; ע"א 5025/13 פרט תעשיות מתכת בע"מ נ' חביב, [פורסם בנבו] בפסקה 18-17 (28.2.2016). ראו והשוו: ע"א 524/88 פרי העמק אגודה חקלאית שיתופית בע"מ נ' שדה יעקב – מושב עובדים של הפועל המזרחי להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ, פ"ד מה(4) 529, 547-546 והאסמכתאות שם (1991); אוריאל פרוקצ'יה דיני חברות חדשים לישראל 114-106 (1989)). גם בעניין זה, הדוקטרינה של קיפוח המיעוט אשר חלה במשפטנו-שלנו איננה שונה מהכללים המקבילים אשר חלים בשיטות משפט אנגלו-אמריקניות. שיטות משפט אלו אינן מתירות לתקנון של חברה לצמצם או להגביל את סמכויות התיקון של קיפוח המיעוט על ידי בית המשפט, ובפרט את סמכותו של בית המשפט להורות על התמחרות (ראו: Companies Act 2006 c. 46, § 996 (U.K.); David Sellar, Can any Company’s Articles Prohibit the Statutory Right to Go to Court?, 2020 SCOTS LAW TIMES 271; Matheson & Maler, בעמ' 688-687)).