23. הנתבע שב וטען כי ההסכמות בין הצדדים כללו התחייבות שלו לארבעים חדרים לאורך כל תקופת הקיץ, מבלי שהתחייב להזמנת חדרים בחמש פעימות. ברם, דומה כי טענה זו נעדרת כל ביסוס בהסכם או בנסיבות חיצוניות שהובאו לבחינה לעיוני. הפכתי והפכתי בתכתובות בין הצדדים, כמו גם בעדויותיהם, ולא מצאתי משענת לפרשנות זו של הנתבע, מלבד טענותיו שלו לנתן במהלך התכתובות ביניהם. בתוך כך, נטען על ידי הנתבע כי על פי הסכמות הצדדים, תשלום בגין כל קבוצה יעבור לתובעת כחמישה עשר ימים עובר למועד הקבוצה, וכי ככל שלא מועבר תשלום בגין הקבוצה, הרי שלא קמה התחייבות מצדו של הנתבע. טענה זו דינה להידחות;
ראשית, דומה כי במספר הזדמנויות התריע נתן בפני הנתבע כי עליו להעביר למלון מספר חדרים מדויק שברצונו לשריין, אולם הנתבע לא עשה כן, תוך שציין כי ההרשמה לחודש יוני הינה נמוכה. טענה זו של הנתבע נחלשת עוד יותר בשים לב כי בשום שלב לא הודיע לנתן על ביטול מועד יוני. בחקירתו הנגדית בבית המשפט, מסר הנתבע הסברים משוללי יסוד שלא מצאתי בהם ממש. כך למשל, מסר כי לא ביטל את מועד יוני מפורשות, אולם "זה היה ברור ושקוף וצריך להיות ממש נוכל כדי להבין אחרת" (עמ' 41 לפרוט', ש' 16). בנוסף, אף מסר כי "אם הייתה לי קבוצה ולא היה לנתן מקום לא הייתי בא אליו בטענה" (שם, ש' 12). הסברים אלה של הנתבע הם משוללי היגיון.
בהקשר זה, אינני מקבלת את טענת הנתבע, לפיה יש בהודעתו לנתן מיום 30.5.18, כי ייתכן שלא תהיה לו קבוצה ביוני, משום הודעת ביטול. הנתבע בעצמו מציין מיד לאחר מכן שעדיף לחכות זמן מסוים ולראות האם ישנן הזמנות נוספות. מעבר לכך, מדובר ב-21 ימים עובר למועד יוני, ועל פי ההסכם חלף הזמן להודעת ביטול המועד. למעלה מכך, נתן הבהיר לנתבע כי לא ניתן לבטל את המועד בשלב מאוחר זה, לאחר שהוא עצמו כבר הזמין את החדרים בבית המלון בסלובקיה, והוא (נתן) מחויב לשלם עבורם.
שנית, טענת הנתבע לעניין זה, לפיה כל עוד לא העביר תשלום 15 ימים לפני מועד יציאת הקבוצה לא השתכללה התחייבות, הינה טענה שתלויה על בלימה ובעלת קושי מובנה, שהרי כיצד יכולה התובעת לשריין תאריכים מול בית המלון בסלובקיה, בהתראה קצרה של 15 ימים, בחודשי הקיץ, מחד; ומדוע שתיטול על עצמה התובעת את כל הסיכון הכלכלי, ככל שיחליט הנתבע לא להוציא קבוצה, מאידך. נדמה לי כי טענותיו אלה של הנתבע אינן יכול לדור בכפיפה אחת, והן נעדרות כל היגיון כלכלי. פרשנותו המוטעית של הנתבע להסכמות הצדדים, מציבה את התובעת במצב של סיכון כלכלי תמידי, ומבלי שעומדת לה איזושהי ערובה לכיסוי התחייבויותיה מול בית המלון בסלובקיה.