בית משפט השלום בירושלים
ת"א 4464-04-19 נעם טיולי מסורת בע"מ נ' נאמן
תיק חיצוני:
בפני כבוד השופטת הבכירה שרון לארי-בבלי
תובעת
נעם טיולי מסורת בע"מ
באמצעות ב"כ עו"ד טל גרדל
נגד
נתבע
חיים נאמן
באמצעות ב"כ דוד בן עוליאל
פסק דין
מונחת בפניי תביעה בגין הפרת הסכם שהוגשה על ידי חברת נעם טיולי מסורת בע"מ (להלן גם- התובעת) כנגד מר חיים נאמן (להלן גם- הנתבע), ששכר את שירותיה של הראשונה. התביעה הועמדה על סך של 409,620 ₪.
רקע דרוש וטענות הצדדים
1. התובעת היא חברה העוסקת בייעוץ ובתכנון טיולים לסלובקיה. במסגרת פעילותה היא משמשת כיועצת ומתווכת בין מזמינים לבין צדדי ג' בסלובקיה, לרבות מלונות וספקים אחרים. הנתבע הוא אחד המזמינים, ששכר את שירותיה של התובעת, לצורך השכרה של חדרי אירוח בחודשי הקיץ, הכוללים ארוחות כשרות, עבור קבוצות מטיילים בהובלתו.
2. ביום 26.4.18, ולאחר משא ומתן, נחתם בין הצדדים הסכם שכותרתו "הסכם ותנאים כלליים" (להלן- ההסכם), אשר בגדרו הוצהר כי הנתבע שוכר את שירותיה של התובעת לצורך תיווך בינו לבין בית מלון בסלובקיה. במרכזה של תביעה זו עומדת פרשנותו של ההסכם, ובפרט התחייבותו של הנתבע לתובעת, ומשכך יובאו חלקים מן ההסכם כדלקמן.
3. במסגרת חלק ההתקשרות (חלק א') בהסכם צוין כי:
"החברה תציג בפני המזמין את אפשרויות הטיול, כאשר בסיום ההיוועצות בין הצדדים יקבל המזמין הצעה רלבנטית בהתאם לצרכיו..."
וכן:
"במידה ולאחר הסיכום בין הצדדים, יבקש המזמין לשכור את שירותיה של החברה, ימסור המזמין לחברה את הפרטים האישיים הנחוצים לביצוע הזמנות השירותים עבורו, על גבי טופס הרשמה ו/או בדרך אחרת עליה יסכימו המזמין והחברה, ויעביר לידי החברה את התשלום כפי שיפורט להלן..."
4. במסגרת חלק התמורה ואופן התשלום (חלק ב') צוין:
"המזמין מתחייב לשלם עבור 40 חדרים זוגיים סה"כ לפי 7 לילות לחדר, בין אם אוישו בפועל ובין אם לאו, לפי תעריף של 80 יורו לאדם ללילה (יצוין כי שלישי בחדר- 80 יורו, ילד- 70 יורו וחדר יחיד- 120 יורו). חלוקת החדרים תיעשה ב-4 פעימות של 10 חדרים לפי תאריכים שייקבעו בין המזמין והחברה. ככל שירצה המזמין להוסיף חדרים נוספים מעבר ל-40 יעשה זאת בתיאום מול החברה באותו תעריף. התשלום בסך 44800 יורו שערכם בשקלים לפי שער יציג במועד החתימה (4.35 ₪ ליורו) הוא 194,880 ₪ יועבר במלוא עד 15 יום לפני מועד היציאה של כל קבוצה בנפרד (11200 יורו לקבוצה)"
5. עוד ביום 26.4.18 שלח הנתבע- באמצעות הודעה ביישומון "וואטסאפ"- תאריכי קבוצות סופיים שבכוונתו להוציא מטעמו לחודשי הקיץ. המועדים אושררו פעם נוספת על ידי התובעת, בהודעה ששלחה לנתבע ביום 21.05.18, תוך שהובהר כי בכל מחזור שמורים 10 חדרים, על פי המוסכם בהסכם. המועדים הינם כדלקמן: (א) 20.6.18-27.06.18 ("מועד יוני"); (ב) 4.7.18-11.07.18 ("מועד יולי 1"); (ג) 24.07.18-30.07.18 ("מועד יולי 2"); (ד) 7.08.18-13.08.18 ("מועד אוגוסט 1"); (ה) 21.08.18-27.08.18 ("מועד אוגוסט 2").
6. התובעת, באמצעות מנהלה (להלן- נתן), טוענת כי פעלה על פי הוראות ההסכם, הזמינה חדרים במלון המבוקש בסלובקיה על פי המועדים המוסכמים, ואף שילמה עבורם, כמו גם שילמה עבור משגיח כשרות להכשרת המלון וכן לטבחים עבור הכנת ארוחות שסוכמו בין הצדדים. ברם, לשיטתה, הנתבע הפר את ההסכם, כאשר לא שילם את הסך הקבוע עבור מועד יוני, ומבלי ששלח הודעת ביטול כמוסכם בהסכם, ואף לא שילם את הסך הקבוע עבור מועד אוגוסט 1, תוך שהוא מודיע על ביטול הזמנת מועד אוגוסט רק ביום 5.8.18 (יומיים עובר למועד היציאה מן הארץ).
7. התובעת טוענת כי התנהלות זו של הנתבע הסבה לה נזקים כלכליים ונזקים תדמיתיים מול יתר לקוחותיה. בתוך כך, נטען כי התובעת נקלעה לקושי תזרימי קשה בחשבון הבנק שלה, מבלי שהצליחה להשיג אשראי נוסף לכיסוי הוצאותיה.
8. הנתבע מצדו טוען כי עסקינן בהסכם מסגרת ובו תנאים כלליים, "המחייב פעולות נוספות על מנת ליצור התקשרות ספציפית מחייבת בין הצדדים" (ס' 3 לתצהיר הנתבע). לשיטת הנתבע, על פי ההסכם, כדי להקים התחייבות ספציפית המחייבת אותו, על התובעת היה להמציא לידיו טופס הרשמה, שימולא על ידו. משלא העבירה התובעת טופס הזמנה כאמור, אין הוא חייב כלפיה כלל. הנתבע הדגיש בהקשר זה, כי בכל הנוגע ליציאת קבוצות במועד יוני ובמועד אוגוסט 1, אין בהודעות שהוחלפו בין הצדדים ביישומון "ווטסאפ" כדי למלא אחר המסוימות הנדרשת בהתקשרות בין הצדדים.
9. הנתבע טוען עוד כי מן ההסכם עולה שהוא התחייב לרכוש 40 חדרים לכל עונת הקיץ, החל מחודש יוני עד חודש ספטמבר, המחולקים עד ארבע פעימות, מבלי שקיימת חובה לארבע פעימות, כאשר ניתן למלא אחר דרישה זו בשלוש פעימות בלבד. הנתבע הדגיש עוד בהקשר זה, כי הוסכם בין הצדדים כי תשלום מצד הנתבע יועבר 15 ימים עובר למועד הטיול, וכי באין תשלום מצד הנתבע- אין התחייבות. דהיינו: היעדר תשלום מצד הנתבע למועד יוני ומועד אוגוסט 1, כך טען, מעידה על כך שהתובעת לא הייתה צריכה לפעול להזמנת חדרים בבית המלון במועדים אלה.
10. טענה נוספת של הנתבע היא טענת קיזוז. הנתבע טוען כי במסגרת מועדי הטיולים שיצאו לפועל בחודש יולי ואוגוסט, לא עמדה התובעת בחובותיה להעניק שירותי הסעדה ראויים וכן שירותי חדרים. הובהר כי השירות היה לקוי, באופן שאילץ את משתתפי הטיול לרכוש מגבות. נוסף על כך, לא הוענקו שירותי חדרים, חדר האוכל היה ללא אוורור והחום היה בלתי נסבל. נוכח האמור, והגם שהנתבע פנה לתובעת לאחר מועד יולי 1 לתיקון התקלה, הדבר לא טופל. לשיטת הנתבע, התנהלות זו של התובעת גרמה לו לפגיעה במוניטין המוערכת בסך של 300,000 ₪, אשר יש לקזזו מכל סכום שיקבע לגביו כי הנתבע חב לתובעת.
11. מטעם התובעת העיד נתן, מנהלה, וכן מר אליעזר חרלפ (להלן- מר חרלפ), משגיח הכשרות. מטעם ההגנה העיד הנתבע בלבד.
דיון והכרעה
פרשנות ההסכם שנכרת בין הצדדים
12. בנקודה זו נזכיר את העיקרון המרכזי שעל בסיסו תוכרע המחלוקת בין הצדדים, המצוי בסעיף 25 לחוק החוזים (חלק כללי), התשמ"ג-1973, בנוסחו כיום לאחר תיקון מס' 2, המורה לנו כי "חוזה יפורש לפי אומד דעתם של הצדדים, כפי שהוא משתמע מתוך החוזה ומנסיבות העניין, ואולם אם אומד דעתם של הצדדים משתמע במפורש מלשון החוזה, יפורש החוזה בהתאם ללשונו". במרוצת השנים עמדה הלכה פסוקה על הגישות השונות ביחס לפרשנות חוזים, כמו גם עמדה על הביקורות הנוקבות שהועלו ביחס להלכות בתחום זה, שהובילו לניסוחו של סעיף 25 דלעיל (ראו הסקירה בפסק הדין בעניין רע"א 3961/10 המוסד לביטוח לאומי נ' סהר חברה לתביעות בע"מ (פורסם בנבו, 26.02.12), פס' 10-30).
13. גם לאחר תיקון מס' 2 לחוק החוזים, נשמעו גישות שונות שעניינן ביחס שבין לשון החוזה לבין תכליתו של החוזה כפי שעולה מנסיבות חיצוניות. מכל מקום, הובהר בפסיקה כי לשון החוזה היא נקודת המוצא בכל מהלך פרשני, כל זמן שהיא ברורה וחד משמעית (ע"א 1536/15 פז חברת נפט בע"מ נ' תחנת דלק חוואסה בע"מ (פורסם בנבו, 8.2.18), פס' 46), ואף הובעה הדעה לפיה תיקון מס' 2 לחוק החוזים "אינו אלא אימוץ של הגישה הפרשנית שהונהגה בעניין אפרופים, תוך הדגשת מקומה המשמעותי של לשון החוזה בהליך הפרשנות, שהיה שמור לה גם בגדרן של ההלכות האמורות" (ע"א 7649/18 ביבי כבישים עפר ופיתוח בע"מ נ' רכבת ישראל בע"מ (פורסם בנבו, 20.11.19) בחוות דעתו של כב' השופט פוגלמן).
14. דומה כי המחלוקת המרכזית בעניין שבפניי נוגעת לפרשנותו של ההסכם בו נקשרו הצדדים, הנוגע למספר הפעימות (המועדים) שנקבעו על ידי הצדדים. התובעת סבורה כי הצדדים הסכימו על מינימום 40 חדרים המחולקים למינימום ארבעה מועדים שונים (כאשר לבסוף הוסכם על חמישה מועדים, על פי הזמנת הנתבע). הנתבע, מנגד, סבור כי ההסכם הינו אך "כיוון כללי" כלשונו, וממילא התחייב ל-40 חדרים לכל חודשי הקיץ, ללא חלוקתם למועדים קבועים; וכן כי כל עוד הנתבע לא העביר תשלום בגין חדרים- אין התחייבות או הזמנה מצדו.
15. כפי שיתואר להלן, אני סבורה כי במחלוקת הנוגעת לפרשנות ההסכם, הדין עם התובעת.
16. בראשית הדברים יודגש, כי חתימת הצדדים על ההסכם נעשתה לאחר כחודשיים של משא ומתן בין נתן לבין הנתבע באשר לתנאי ההסכם, ולשירות שיוענק למטיילים במלון. בין השניים התקיימו ההתכתבויות תדירות בחודשים שלפני כריתת ההסכם, כמו גם לאחריו, המלמדות אף הן על אומד דעת הצדדים, ובפרט על מספר החדרים בכל פעימה נפרדות. כך, כבר ביום 7.2.18, כחודשיים עובר לחתימה על ההסכם, דנים השניים בדבר הצעה שניתנה לנתבע. ההתכתבות נמשכת בין השניים, וביום 15.3.18 משיב נתן לנתבע ביחס לשאלות שהעביר לו האחרון הנוגעות לארוחות הבוקר במלון המוצע, ואף מציע לנתבע שהשניים יקדמו את המשך ההתקשרות ביניהם. בשלב זה משיב לו הנתבע: "מעולה! עושה חישובי עלות פר אדם ואחזור אליך בהקדם! תודה רבה" (הודעה מיום 15.3.18, שעה 15:33).
17. המשא ומתן בין נתן לנתבע ממשיך, והשניים מחליפים הצעות נוספות. כך, ביום 21.03.18 שולח הנתבע לנתן: "נתן שלום. לפי החישובים שלי יכול לשלם גג 75 אירו נט לאדם בחדר זוגי ללילה למינימום שישה לילות לכל מטייל! המחיר הנ"ל מותנה כמובן בהתחייבות שלי למינימום 40 חדרים לעונת הקיץ מאמצע יוני עד תחילת ספטמבר! תוכל לחשב שוב ולראות האם אפשרי מבחינתך?" (הודעה מיום 21.03.18, בשעה 17:01). השניים ממשיכים להחליף רשמים ודעות בתכתובות האמורות, כאשר ביום 3.4.18 מוסר הנתבע לנתן כי "נתן שלום. פשרה בינינו של 80 אירו לאדם ללילה למינימום התחייבות שלי ל- 40 חדרים לעונת הקיץ מקובלת עליך? חייבים להתקדם לסגירה כי מתחיל כבר להיות מאוחר...". נתן משיב לנתבע כי הצעה זו מקובלת עליו. מספר ימים לאחר מכן, שולח הנתבע לנתן חלוקה טנטטיבית של קבוצות מטיילים בחמש פעימות: קבוצה אחת ביוני; שתי קבוצות ביולי; ושתי קבוצות באוגוסט (הודעה מיום 8.4.18 בשעה 19:10). ההסכם נחתם על ידי הנתבע, לבקשת נתן, לאחר שהראשון ביקר במלון בסלובקיה והתרשם ממנו בעצמו. הנתבע שלח לנתן את החוזה החתום בהודעת מייל מיום 26.4.18, ואף ציין במסגרת הודעת "ווטסאפ" את המועדים הסופיים של הקבוצות, כמפורט בפסקה 5 לעיל.
18. מן ההתכתבויות שקיימו נתן והנתבע החל מחודש פברואר 2018 ועד חתימת ההסכם בחודש אפריל של אותה שנה, עולה כי השניים ניהלו משא ומתן ביחס לכמות החדרים המוצעים, תוך שהנתבע מתחייב לארבעים חדרים זוגיים במהלך תקופת הקיץ, תוך חלוקתם לארבע פעימות. לאחר מכן, מסר הנתבע לנתן כי בכוונתו להוציא 5 קבוצות (היינו- חמש פעימות). המשא ומתן בין הצדדים ביחס למלון המבוקש, ולמחיר עבור חדר זוגי, כפי שהוסכמו על ידי הצדדים, היא-היא מבטאת את סעיף א.1 להסכם, ולפיו התובעת תציג בפני המזמין-הנתבע את אפשרויות הטיול, לרבות הצעת מחיר קונקרטי. חתימת הנתבע על ההסכם נעשתה, אפוא, לאחר מו"מ ברור ויסודי, ולאחר שנענו שאלותיו ביחס להיבטים שונים של השירות המבוקש.
19. כעת, נציב שוב לנגד עינינו את הסעיף מתוך ההסכם העומד במחלוקת בין הצדדים:
"המזמין מתחייב לשלם עבור 40 חדרים זוגיים סה"כ לפי 7 לילות לחדר, בין אם אוישו בפועל ובין אם לאו, לפי תעריף של 80 יורו לאדם ללילה (יצוין כי שלישי בחדר- 80 יורו, ילד- 70 יורו וחדר יחיד- 120 יורו). חלוקת החדרים תיעשה ב-4 פעימות של 10 חדרים לפי תאריכים שייקבעו בין המזמין והחברה. ככל שירצה המזמין להוסיף חדרים נוספים מעבר ל-40 יעשה זאת בתיאום מול החברה באותו תעריף. התשלום בסך 44,800 יורו שערכם בשקלים לפי שער יציג במועד החתימה (4.35 ₪ ליורו) הוא 194,880 ₪ יועבר במלוא עד 15 יום לפני מועד היציאה של כל קבוצה בנפרד (11,200 יורו לקבוצה)"
20. כאמור, לאחר בחינת עדויות הצדדים בדיון ההוכחות בפניי, ולאחר בחינת לשון ההסכם וכלל התכתובות בין הצדדים, אני סבורה כי הפירוש המוצע על ידי התובעת הוא הפירוש המבטא את אומד דעתם של הצדדים, העולה גם מפורשות מלשון הסעיף.
21. לשון הסעיף ברורה ולפיה הנתבע מתחייב לשלם עבור 40 חדרים זוגיים, לפי תעריף של 80 יורו לאדם ללילה. בנוסף, חלוקת החדרים תעשה בארבע פעימות של 10 חדרים, לפי תאריכים שיקבעו בין המזמין- הוא הנתבע- לבין החברה- היא התובעת. הסעיף אף קובע כי ככל שהנתבע יבקש להזמין חדרים נוספים מעבר לארבעים החדרים הקבועים בהסכם- יוכל לעשות כן באותו התעריף בתיאום מול התובעת, וזאת על בסיס האמור בהסכם לפיו "ככל שירצה המזמין להוסיף חדרים נוספים מעבר ל40 יעשה זאת בתיאום מול החברה באותו תעריף". ואכן, הנתבע פעל כאמור, והעביר לידיו של נתן, מנהל התובעת, רשימה של חמישה מועדים שונים. רשימה סופית זו הועברה לידי נתן עוד בשלהי אפריל 2018, בהודעה מיום 26.4.18.
22. לא יכול להיות חולק, לטעמי, כי פרשנות זו של התובעת, שכאמור עולה מפורשות מלשון הסעיף, נטועה היטב גם בראיות שהוגשו לעיוני.
כך, כבר ביום 13.5.18 פנה נתן לנתבע ושאל האם ניתן להעביר לו בימים הקרובים מקדמה כספית בגין הקבוצה הראשונה בחודש יוני. הנתבע סירב, והדגיש את שהסכימו השניים, כי "התשלום לכל קבוצה יהיה בנפרד, ובסמוך לתאריך האירוח הרלוונטי!" (הודעה מיום 13.5.18 בשעה 15:43). עוד ציין הנתבע כי "בשלב מוקדם זה... סוף יוני- חלש! יולי- שתי קבוצות די מלא! אוגוסט- חלש!" (שם). ביום 21.5.18 פנה נתן לנתבע פעם נוספת בבקשה שיודיע לו כמה נרשמו לקבוצה הראשונה של חודש יוני, על מנת להעבירה למלון לשריון מספר חדרים מדויק, שאז מסר לו הנתבע כי טרם נרשמה כמות מספקת. בשלב זה, חזר נתן והדגיש את ההסכמות הצדדים- חמש קבוצות כאשר בכל קבוצה 10 חדרים שמורים. הנתבע לא חולק על קביעה זו, אלא אך ביקש גמישות מצדו של נתן. יומיים לאחר מכן, ביום 23.5.18, פנה נתן לנתבע פעם נוספת בבקשה לברר מספר חדרים מדויק, וכלשונו: "אני צריך לדעת האם אתה צריך יותר חדרים, בחלק מהתאריכים לחוץ, בנוסף בעלת המלון מאוד לוחצת עלי לדעת מספרים מדויקים... אנא העבר לי כמה חדרים מעל ל10 תצטרך" (הודעה מיום 23.5.18 בשעה 16:07). תכתובת זו בין הצדדים מלמדת על הסכמתם לחמישה מחזורים/מועדים שונים, בהתאם לבקשת הנתבע, כאשר בגין כל מחזור שוריינו עבור הנתבע 10 חדרים מינימום. פניותיו של נתן, אפוא, נועדו להבהיר האם מעוניין הנתבע לשריין חדרים נוספים, מעבר לחדרים המוסכמים והמינימליים שהועמדו על עשרה.