השופט י' דנציגר, מנגד, כרך את שאלת זהות מטביע שלוש העקבות הזרות (שמוסכם כי לא היו של המבקש), עם מסקנותיו לגבי זהות טביעות הנעל שנמצאו על מכנסי המנוחה (שלגישתו אין לייחס אותן לנעלי המבקש ברמה הנדרשת בפלילים). לגישתו, העובדה כי בזירה נמצאו טביעות נעל שונות (עקבות הנעליים הזרות וטביעות הנעל על מכנסי המנוחה) שאין לייחס אותם למבקש, יש בה כדי להפחית ממשקל ההודאות. לצד האמור, השופט י' דנציגר לא שלל את האפשרות כי אכן עקבות הנעליים הזרות הוטבעו על-ידי אחד מהגורמים שנכחו בזירה לאחר מציאת הגופה, ואילו הרוצח הוא שדרך על גופת המנוחה (כפי שהמשיבה טענה), ואולם כפי שצוין, לגישתו לא ניתן להתעלם מעקבות הנעליים הזרות, שלא ניתן להן מענה ברור על-ידי המשיבה, חרף המאמצים הרבים שהשקיעה בניסיון לברר את זהות בעל העקבות הנ"ל. מכאן, קבע השופט י' דנציגר כי יש בראיה זו כדי לגרוע ממשקל ההודאות (ראו בפיסקאות 299-293 לחוות דעתו).
סוף דבר (עד הנה)
37. עמדת הרוב בפסק הדין בערעור גרסה כי על רקע המכלול הראייתי המרשיע שפורט לעיל – לא מתעורר בעניינו של המבקש ספק סביר המצדיק זיכוי. אף השופט י' דנציגר סבר כי בחומר הראיות שנאסף נגד המבקש ישנה: "תשתית מפלילה בעוצמה של ממש, המסבכת אותו בביצוע הרצח" (פיסקה 345 לחוות דעתו), וכי בנסיבות העניין מתקיימת הדרישה הראייתית בדבר קיומו של "דבר מה נוסף". יחד עם זאת, גם בהינתן כל אלה – השופט י' דנציגר גרס כי עדיין מוקנה לבית המשפט שיקול דעת אם להרשיע את הנאשם, אם לזכותו (ע"פ 4179/09 מדינת ישראל נ' וולקוב, [פורסם בנבו] בפיסקה 9 (18.10.2010); דנ"פ 3391/95 בן-ארי נ' מדינת ישראל, פ"ד נא(2) 377, פסק דינו של השופט ג' בך (1997)). הפעלת שיקול הדעת האמור בנסיבות העניין שלפנינו, הביאה את השופט י' דנציגר לכלל מסקנה כי יש לזכות את המבקש, לנוכח החשש כי הספק שהתעורר בקרבו בדבר אשמתו של המבקש איננו תאורטי בלבד, בשל קיומם של מספר
--- סוף עמוד 33 ---
נתונים חסרים, או סותרים, וביניהם: תיאורו של המבקש בדבר חיתוך מותנה של המנוחה, שאיננו מתיישב עם הממצאים שנמצאו בפועל בזירה; העובדה שהמבקש החסיר את חיתוך שורש כף ידה השמאלית של המנוחה לאחר התמוטטותה וכוונתו של המבקש לפסוח על זירת הרצח במהלך השחזור.
בכל הנוגע לראיות 'אובייקטיביות' בתיק "המקשות על גיבוש מסקנה חד משמעית בדבר אשמת המבקש", ואשר "אינן נותנות מנוח", ציין השופט י' דנציגר את הקביעה כי החתך בסנטר המנוחה נעשה באמצעות סכין משוננת, ואת קיומן של עקבות הנעליים הזרות בתא השירותים, שאין חולק כי הן אינן של המבקש, וייתכן שיש בהן כדי לקשור אדם אחר לביצוע הרצח (על כך, ראו בפיסקאות 165-139 שלהלן).