פרשת א"ק – טענות הצדדים
75. המבקש מקדיש כמאה עמודים מבקשתו לפריסת טענותיו הנוגעות לפרשת א"ק, כאשר בחלקו האחרון של הפרק הוא מונה כ-"חמישים סיועים וחיזוקים" לגירסת א"ח כנגד א"ק (החל מעמ' 293 לבקשה). אציג להלן את עיקרי טענותיו של המבקש בהקשר זה:
- התנהגות אלימה – לגישת המבקש, התבטאויותיה והתנהגותה של א"ק מלמדות על מחשבות, חלומות והזיות המגלות נטייה ברורה לאלימות חמורה ולביצוע מעשים אלה דווקא באמצעות סכין (למשל: תאוותה "לחתוך" אנשים, שהיא הודתה בה, במספר הזדמנויות, וכן התקרית עם ש'), העולות בקנה אחד עם האפשרות כי היא אכן ביצעה את הרצח, כפי שטען א"ח (חיזוקים: 1, 2 ו-35). נוסף לכך, התבטאויות וכינויים חריגים אחרים בהם עשתה א"ק שימוש כביכול בקשר למנוחה, מלמדים, לגישת המבקש, על הלימה ביניהם לבין התיאור שמסר א"ח (למשל, בנוגע לכינוי: "אבן טופז קטנה" שנתנה למנוחה; חיזוקים: 10-4, 11, 20, 21 ו-29).
- אמירות מצד א"ק, המעידות כביכול על הודאה בביצוע הרצח – המבקש נסמך בהקשר זה על דברים שנאמרו על-ידי א"ק בחקירותיה השונות, בעימות שנערך לה עם א"ח. המבקש נסמך כאן, למשל, על כך שא"ק לא סירבה להשיב לשאלות הנוגעות לביצוע הרצח על-ידה, על אמירות עמומות מצידה ("לא נראה לי", "הלוואי וזה הייתי אני" וכו') אותן מסרה כאשר נשאלה אם דיברה עם גורמים שונים על אודות הרצח, המעידים על כך שהשתמשה בהם גם בעת שהתוודתה כביכול על ביצוע הרצח בפני א"ח, שנים רבות קודם לכן. המבקש אף עורך מעין "חקירה פילולוגית" בנוגע לביטויים בהם השתמשה א"ק לאורך התקופה ביחס לרצח (למשל, ביחס לביטוי "בלאגן" בו השתמשה במספר הזדמנויות ואף
--- סוף עמוד 52 ---
בדבריה הנטענים לא"ח ביום הרצח), המעידים על אותנטיות גרסתו של א"ח (לכל אלה, ראו חיזוקים: 17, 18, 19, 27, 28 ו-42-40). נוסף לכך, המבקש נסמך על דבריה של א"ק ל-ע"ג ול-א"ב שעלו במסגרת תביעת לשון הרע שניהלה, ושהוא רואה בהם הודאה בביצוע המעשים (למשל, חיזוקים: 38-36 ו-50-49).
- נשיכת הגופה – המבקש טוען כי זהו "פרט מוכמן" העולה מגרסתו של א"ח, שכן עיון בתמונות הגופה, כפי שצולמו על-ידי המרכז הלאומי לרפואה משפטית, מלמד כי אכן חתיכת בשר השתרבבה מפצע הדקירה המרכזי, באופן הנחזה כסימן נשיכה (חיזוקים: 3 ו-16).
- פלט שיחות הטלפון הנכנסות של א"ח – המעלה כי, כפי טענתו, ביום הרצח א"ק אכן התקשרה ל-א"ח בשעות הצהריים מביתם שבקצרין (חיזוקים 13-12).