פסקי דין

מח 6881/19 רומן זדורוב נ' מדינת ישראל - חלק 54

11 מאי 2021
הדפסה

בהקשר לכך, המבקש פרס יריעה רחבה, שעיקרה בטענות שלו כי בין החוקרים לבין המדובב נקשר קשר להפללתו של המבקש (פרק 5.12 לבקשה למשפט חוזר). כמו כן הועלו טענות הנוגעות לקבילות הודאותיו של המבקש: בפני המדובב, במהלך חקירותיו ובמסגרת השחזור. במסגרת זו אף הוצגו השגות שונות ביחס לחיזוקים ולראיות המוכמנות שנכללו במסגרת ההודאות (פרקים 5.11, 5.13 ו-5.15 לבקשה למשפט חוזר). המבקש תמך כאמור את טענותיו בהקשר זה בחוות דעת שהוגשה מטעם מי שכיהן כסגן ראש שירות הביטחון הכללי לשעבר, וקודם לכן כראש אגף החקירות בשירות הביטחון הכללי, מר יצחק אילן ז"ל (אשר נפטר, למרבה הצער, בעוד ההליך שלפנינו מתנהל), וכן בחוות דעת מטעם יואב זילברשטיין, מומחה למחשבים (נספח 96 לבקשה למשפט חוזר).

111. בכל הנוגע לטיעוני המבקש בפרקים אלה, אקדים אחרית לראשית ואציין כי לא מצאתי בטענותיו של המבקש ראיה קבילה שיש ביכולתה "להפוך את הקערה על פיה" בשלב זה. טענותיו של המבקש בהקשרים אלה הן ערעוריות בעיקרן, ואין בהן אלא לשוב ולהשיג על ממצאיו של בית משפט זה, שנדונו באריכות ובפרוטרוט בפסק הדין בערעור. הניתוח המעמיק, אשר בוצע על-ידי כל שופטי ההרכב (לרבות, כמובן, בחוות דעת המיעוט המקיפה של השופט י' דנציגר) מעורר את הרושם כי לא נותרה ראיה, שלא נבחנה לעומק מכל זווית טיעון אפשרית, תוך פירוק עמדות הצדדים לגורמיהן, בניסיון ללבן כל בדל ראיה שבתיק, לעיתים תוך הנחת הנחות מיטיבות עם המבקש (כל זאת,

--- סוף עמוד 70 ---

בשים לב לכך שעסקינן בערכאת ערעור, אשר אין דרכה, ברגיל, להתערב בממצאי הערכאה הדיונית, אלא במקרים חריגים). ההקפדה היתירה ואמצעי הזהירות שננקטו על-ידי חברי ההרכב בערעור, אשר שקלו כדבעי את כל טיעוני המבקש בהקשרים אלה – מציבה מכשול לא פשוט בפני המבקש להשיג על מסד ראייתי זה במסגרת הליך של בקשה למשפט חוזר.

ארחיב ואפרט להלן.

112. תחילה יש לציין כי בכל הכבוד לניסיונו רב השנים של מר יצחק אילן ז"ל, בין היתר במלאכת חקירת פשעים ומעשי טרור, ולתרומתו הבלתי ניתנת לשיעור לביטחון מדינת ישראל ולביצורה – הרי שאין בחוות דעתו משום ראיה קבילה במשפט הפלילי, שכן אין לראות בחוות דעתו חריג לכלל הרגיל שאין לקבל עדות סברה בבית המשפט. יפים לעניין זה דבריה של השופטת (כתוארה אז) מ' נאור, ב-ע"א 1639/01 קיבוץ מעיין צבי נ' קרישוב, פ"ד נח(5) 215 (2004):

"בישראל, כחריג לכלל הפוסל עדות סברה מותר למומחה להעיד על מסקנות מקום שללא מומחיות אדם רגיל לא היה מסוגל "לקלוט" מסקנות אלו מהעובדות הפרוסות בפניו [...] בית המשפט מתיר למומחה להעיד על מסקנות, מקום שהוא זקוק לכך שיגלה לו את ה"צופן" להבנת העובדות."

עמוד הקודם1...5354
55...86עמוד הבא