117. נוסף לאמור, חוות דעת אילן עוסקת בתיאור הפגיעות שבוצעו בגופת המנוחה, באופן שאיננו הולם, לכאורה, את הממצאים שהתגלו בזירה, לרבות הפגיעה בשורש כף
--- סוף עמוד 73 ---
היד, עובדה שהמבקש לא הזכיר אותה במסגרת הודאותיו (ראו בעניין זה פיסקה 73 לחוות דעתו של השופט י' עמית, אשר סבר כי אין בהיעדר התייחסות לפגיעה בשורש כף היד משום גריעה משמעותית ממשקל ההודאות), וכן טענותיו של המבקש כי פצע את המנוחה באזור הבטן, דבר שלא נתמך בממצאי הנתיחה של גופתה (אם כי נמצאו חתכים בחולצתה באזור מותן ימין; ראו בפיסקה 214 לפסק דינו של השופט י' דנציגר, אשר מצא ראיה זו כפרט מוכמן "שלילי" הפוגם במשקל ההודאות, ואילו השופט י' עמית חלק על כך). הנה כי כן, חוות דעת אילן – איננה מחדשת בנושא זה, מעבר למחלוקת שנתגלעה בחלק מהסוגיות בפסק הדין בערעור.
סוגיות נוספות המפורטות בחוות דעת אילן, אשר בהן ביקש המבקש להיעזר בבקשה למשפט חוזר, נוגעות להדרכות שנעשו, לטענתו, על-ידי החוקרים בדבר אופן ביצוע הרצח וכן השגות בדבר דרך הפעלת המדובב. ברוב הסוגיות הללו שופטי הערכאות השונות דנו באריכות: במהימנותו של המדובב, בהגינותן של החקירות ובאפשרות כי גירסתו של המבקש נבעה מלחץ פסול, או מתוך "זיהום" של רצונו החופשי. לפיכך, ובכל הכבוד – אין בחומר החדש כשלעצמו כדי לשמש עילה למשפט חוזר.
עם זאת ומבלי לגרוע מהקביעות הנ"ל לצורך ההחלטה בדבר העילות למשפט חוזר כאן, לרבות שלילת העילה של סעיף 31(א)(1) לחוק בתי המשפט הנזכרת מיד בהמשך, ראוי כי הפרקליטות תבחן מחדש טרם פתיחת המשפט החוזר – השגות שונות שהעלה מר יצחק אילן ז"ל בחוות דעתו, בעיקר ביחס לאי-דיוק ועיוות של תרגומים שונים לעברית של מילים וביטויים שונים שנאמרו בחילופי הדברים שבין המבקש לבין המדובב, ובינו לבין החוקרים. כן יש לבחון את הטענות שהעלה לגבי רמיזות שונות שניתנו למבקש בעת השחזור, אשר עלולות היו לפגוע באמיתות השחזור. במסגרת זו טוב תעשה הפרקליטות אם תחזור ותבדוק שוב גם ראיות שהובאו לצורך הרשעת המבקש, ואולם זאת באספקלריה מצומצמת של העילות שהתקבלו בבקשה ויתוארו בהמשך.
המבקש יוכל לבקש איפוא, אם יימצא בטענות אלה ממש, כי שאלת הקבילות והמשקל של התוודותו והודאותיו – תפתחנה מחדש במסגרת מוגבלת זו (עיינו והשוו: בועז סנג'רו "ביקורת החקירה המשטרתית" מעשי משפט י"ב 217 (2021)).
118. הנה כי כן, חוות דעת אילן נדחית משום שאיננה ראיה קבילה במישור דיני הראיות, ואולם יש לבחון אותה עניינית כאמור ולו כדי לוודא שלא נגרם למבקש עיוות דין במכלול.