טענות אלו אין בידי לקבל. כפי שקבע השופט י' עמית בפסק הדין בערעור:
"המשטרה השקיעה משאבי עתק בפענוח הרצח, ומאות ואלפי שעות עבודה בכל רמז אפשרי. משך שבועות נערכו חיפושים במזבלה האיזורית אחר מכנסיו של המערער. לצורך החיפוש אחר להב הסכין, נעקר הריצוף במקלט 2 ונבדקה המזבלה בה נזרקת פסולת הבניין מבית הספר. מאות אנשים נחקרו, ונבדקו 150 מוצגים במעבדה לביולוגיה משפטית במכון לרפואה משפטית, מספר יוצא דופן בתיק רצח רגיל" (בפיסקה 6 לפסק דינו).
--- סוף עמוד 77 ---
126. המבקש התמקד בבקשתו בטענות כי לא נערכו בדיקות מתאימות בשערות המלאכותיות שנמצאו במכולת האשפה; כי לא נאספו השערות שהיו על גבי מכסה האסלה בתא השירותים השני ועל ידה הימנית של המנוחה; כי החוקרים השמידו בכוונה, מכנסיים כחולים שמצאו במזבלה, שלא נמצאו עליהם סימני דם וכי ציפורני המנוחה לא נבדקו כראוי, ובדיקות שנלקחו מהן – הושמדו בזדון.
127. ביחס לטענות בדבר השערות המלאכותיות – מקובלת עליי גירסת המשיבה, לפיה אין כל סיבה להניח שיש קשר בין שערות מלאכותיות אלו לבין רצח המנוחה. זאת, שכן, כפי שפירטה המשיבה בתשובתה מתאריך 07.03.2019 לפניית המבקש אליה:
"... מדובר בשערות ארוכות שאינן דבוקות בבד או בדרך אחרת המלמדת שהיו חלק מפאה, לא כל שכן פאה שנועדה לשנות מראה של בן, כפי שטען א.ח. שא.ק. אמרה לו שחבשה. נוכח האמור, והעובדה שמדובר בקווצות שערות מלאכותיות וארוכות שנמצאה במכולת אשפה ובה אשפה רבה, איננו סבורים כי עריכת הבדיקות כיום כפי שאתה מבקש, בחלוף שנים, יש בה טעם כלשהו".
128. באשר לטענות שנגעו לשערות שנמצאו על מושב האסלה, המשיבה ציינה (בהמשך מכתבה מתאריך 07.03.2019) כי היא לא הצליחה לשחזר מה עלה בגורל שערות אלו, ומשחלף זמן כה רב ממועד הרצח – התגברו הקשיים במציאת תשובה לשאלה זו. עם זאת, צוין כי מבירור שנערך עם חוקרי המעבדה הניידת, עלה כי ייתכן שהטעם לאי-איסוף שערות אלו כמוצג היה הדמיון שלהן לשערות המנוחה. אמנם, עמדת המשיבה בעניין זה איננה חפה מקשיים, על אף שיש להתחשב בהקשר זה בחלוף הזמן, אך אינני סבור כי יש לראותה כמחדל, ובטח לא ככזה שעלול לעלות כדי "עיוות דין" במובנו של סעיף 31(א)(4) לחוק בתי המשפט. בהקשר זה יש להזכיר את מה שנקבע בעבר, כי עריכת משפט חוזר מכוח עילת "עיוות הדין" תיעשה במקרים חריגים ויוצאי דופן בלבד (ראו: מ"ח 844/18 פלוני נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (21.08.2019); מ"ח 6020/13 גור אריה נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (21.10.2014); מ"ח 4678/17 פלוני נ' מפקד כוחות צה"ל [פורסם בנבו] (25.01.2018)).