62. פרופ' פניג אף הבהיר בעדותו כי אותו תיעוד התומך בכשירות המנוחה בסמוך לעריכת הצוואה אינו נשען אך, על חוות הדעת של ד"ר ד' (עמ' 39 ש' 1-3).
63. לעניין זה אוסיף כי הנתבעים אשר בסיכומיהם תוקפים את חוות דעתו של ד"ר ד' ועדותו בשל העובדה כי זו אינה כוללת פרוט בדבר הבדיקה שנערכה למנוחה, שלביה וכיצד הגיע למסקנה "שעל פי מצבה הנפשי והקוגניטיבי כשירה לחתום על צוואה", מתעלמים מהעובדה שאף תעודת הרופא/חוות הדעת של ד"ר ש' חסרה אף היא את אותו תהליך ומהלך הבדיקה.
לעניין מצטרפת העובדה כי המתנגדים בחרו שלא להעיד את ד"ר ש' על תעודת הרופא שנתן ביום 19.6.17. הימנעות זו פועלת לחובתם של המתנגדים והימנעות זו מקבלת משנה חשיבות לאור האמור בחוות הדעת של פרופ' פניג והמשקל שבחר לתת לתעודת הרופא של ד"ר ש' בחוות דעתו ביחס לשאר התיעוד הרפואי בעניינה של המנוחה ואשר חרף האמור בה בחרו שלא לזמנו לעדות.
64. לעניין זה אדגיש כי את ה"חסר" בחוות הדעת של ד"ר ד' על קשייה לרבות הקשיים עליהם הצביע ד"ר פניג ניתן להשלים באמצעות עדותו של ד"ר ד' ושאר העדויות והראיות שהובאו על ידי התובע. לעניין זה אפנה לתצהיר עדותה הראשית של העדה נ.ג ס' 15-18 בהם הצהירה כי נכחה במעמד הבדיקה וכי המנוחה ניהלה שיחה ערנית עם הפסיכיאטר , חייה , נישואיה על אופרות ומלחינים.
כן ראו עדותה בעמ' 31 ש' 11עד הסוף ובהמשך עמ' 32 ש' 1-8:
"ש. העיד פה רופא שהעיד שהיית נוכחת בבית של המנוחה?
ת. כן.
ש. למה?
ת. באותו יום באתי עם א.א הבן שלה לבית של אמא שלו והבאתי בלנדר שהיה לו בבית בתקופה הזאת היתה לגב' ל.א מטפלת והבאתי בלנדר שלי ללמד איך משתמשים כי היא לא ידעה ובאותה תקופה היא אכלה אוכל טחון אז רציתי ללמד אותה איך עושים אז לימדתי את המטפלת ואחרי איזה שעה או שעה ומשהו נכנס בן אדם הביתה וזה היה פסיכיאטר, דר' פסיכיאטר, הוא נכנס לחדר של ל.א ועמדתי והסתכלתי מה קורה שם וראיתי את גב' ל.א יושבת ואומרת לו, קודם נתנה לו יד ואמרה לו נעים מאוד, שמי ל.א, נעים לי מאוד להכיר אותך, מאוד שמחה לראות אותך. ואז התפתח שיחה שהיה מדהים. היא התחילה לספר לו על אופרות באיטליה ועל המלחין ורדי, על החיים שלה באיטליה, על תצוגות אופנה, זה היה משהו מדהים. אותה מטפלת הודית שהיתה אצלה עשתה כל הזמן עם הכתפיים שהיא ככה מדברת בגיל שלה. היא נתנה לו יד וכבוד שביקרת אותי בבית. פשוט מדהים, מדהים לראות את המפגש ביניהם.
ש. באיזו שיחה היא דיברה איתו?
ת. עברית.
ש. המטפלת ידעה עברית?
ת. קצת עברית ואנגלית.
ש. כמה זמן התנהלה השיחה בין הפסיכיאטר למנוחה?
ת. משהו כמו חצי שעה, לא זוכרת להגיד בדיוק, אבל בערך חצי שעה.
ש. ומה הוא שאל אותה?
ת. איך היא מרגישה ומה היא אוכלת אז היא התחילה לספר על המאכלים האהובים שלה, שהיא אוהבת מאכלים איטלקיים כמו פיצה, כמו לשתות קפה מכונת אספרסו, היא אפילו שאלה אם הוא רוצה לשתות קפה אספרסו, אז היא אומרת למטפלת אל תשכחי להגיש לו את הקפה בצלוחית וגם בכוס, כי בכל זאת הוא בן אדם שנכנס אלינו הביתה, לא בכוס פשוטה.
ש. את ראית אותו היום בבוקר?
ת. כן, ישב לידי.
ש. בחוץ?
ת. כן.
ש. כשהוא יצא אני מבין שהיא אמרה תודה רבה שבאת לבקר אותי?
ת. כן, לא, היא אמרה אני שמחה מאוד שבאת לבקר אותי. היא לא ידעה למה הוא בא".
65. אציין כי עדותו של ד"ר ד' אכן הייתה "בעייתית", ד"ר ד' העיד כי אינו זוכר את המקרה או את המנוחה (עמ' 11 ש' 9-11, עמ' 12 ש' 12, 15 ובשורה 31 "לא זוכר שום דבר, אני רק זוכר מתי היא נולדה, אני עושה את החשבון, היא היתה בת 101".
לאמור מצטרפת העובדה כי "הקלילות" בה העיד ד"ר ד' עוררה אף התרשמותו של בית המשפט כי המומחה אינו מודעת לחשיבות עדותו ולמעמד, עד כי בית המשפט נאלץ להעיר לד"ר ד': "ביהמ"ש: התחושה כי אדוני קצת לא מכבד את המעמד או לא מודע לו. ביהמ"ש יצטרך להחליט על סמך עדותך ואדוני שולף תשובות לא ראויות", (עמ' 13 ש' 16-17).
66. עם זאת ד"ר ד' העיד על הדרך בה הוא נוהג לערוך את הבדיקה והשאלות שהוא שואל את הנבדק עמ' 13 ש' 24 – הסוף ובהמשך עמ' 14 ש' 1-5:
"ש. איזה מידע או שאלות אתה שואל את הנבדק כשאתה צריך להכין חוו"ד ביחס לכשירות של הנבדק לערוך צוואה?
ת. אני יוצר קשר איתו, אני צריך לבדוק מצב נפשי שלו ומצב קוגניטיבי שלו. אני שואל אותו אם הוא יודע מי אני, בשביל מי אני באתי, אני שואל אותו פרטים של ת"ז שלו - שם משפחה, שם פרטי, ת"ז, כתובת. אני שואל אותו איפה אנחנו נמצאים, כתובת איפה אנחנו נמצאים, בשביל מה אנחנו התכנסנו. אני שואל אותו על בני המשפחה שלו, על הזמן, אם הוא מתמצא בזמן, אם הוא מתמצא במקום, אם הוא מתמצא באישיות שלו, אם הוא מתמצא בכל מה שנעשה סביבו, אם הוא מתמצא בארועי החיים שלו – מתי נולד, איפה נולד, מה עשה במשך החיים, מתי התחתן, מתי נולדו ילדים, מתי התגרש, מתי התחתן פעם שנייה. אני שואל אם היו לו בעיות נפשיות בעבר, אם פעם פנה לעזרה נפשית כלשהי, איך הוא הרגיש מבחינה נפשית במהלך החיים שלו, אם אין לו תלונות נפשיות כרגע, אני מעריך את ההתנהגות שלו, את יצירת הקשר איתו בבדיקה, את האפקט שלו – אם הוא נראה מוטרד. אני מעריך את הליך החשיבה שלו – אם הוא עונה לעניין, או לא לעניין, אם אפשר להבין מה שהוא מדבר או אי אפשר להבין מה שהוא מדבר. אני מעריך את החשיבה שלו מבחינה אם יש לו מחשבות שווא, מחשבות לא נכונות או שאין לו את המחשבות האלה. אני מעריך אם יש לו מחשבות לפגיעה עצמית או פגיעה של אנשים אחרים, מחשבות אובדניות".
67. לעניין זה אדגיש כי לא נסתרה מעיני העובדה כי בהמשך ישיר לעדותו כאמור לעיל באשר לבדיקה אותה הוא נוהג לערוך ולשאלת בית המשפט כיצד ניתן לוודא כי בעניינה של המנוחה נערכה אותה בדיקה ונשאלו השאלות הנ"ל השיב "אתה לא יכול לדעת" (ראו עדותו בעמ' 14 ש' 6-10):
"ש. ביהמ"ש: אחרי כל הפירוט הארוך, איך אני יכול לדעת שבמקרה הספציפי הזה, בהעדר תרשומת, עשית את הדברים האלה?
ת. אתה לא יכול לדעת, אתה יכול כמו להאמין באלוהים – או שאתה מאמין או לא. כמו שיש לך ביהמ"ש, אתה מזמין עדים, עושה שיקול דעת שלך. אני רואה שאתה חכם מאוד, יש לך ניסיון גדול ואני סומך עליך. כמו ברפואה – אין 100%"
68. חרף כל האמור לעיל, באשר לחוות הדעת של ד"ר ד' ועדותו לא מצאתי כי יש להתעלם מחוות דעתו ואבהיר.
ראשית, דווקא עדותו "הקלילה" והלא מתאמצת, תשובותיו הכנות באשר לעובדה כי אינו זוכר את פרטי המקרה או המנוחה והימנעותו מלספק בכל "מחיר" תשובות שיהא בהן להגן על חוות דעתו תרמו להתרשמות ממהימנותו. לאלה מתווספת העובדה כי זה שב והעיד כי הוא רואה מספר רב של נבדקים מידי יום ביומו, עמ' 12 ש' 15- 17: "אני לא יכול לזכור את זה. אני רוצה לציין שאני רואה עשרות אנשים כל יום. מאז היום שראיתי אותה, פשוט עשיתי באופן גס שמאז הארוע הזה בדקתי 5,000 אנשים, זה לא משהו יוצא דופן בשבילי. כל יום אני רואה עשרות אנשים, אני עובד מהבוקר עד הלילה".
כן ראו עדותו בעמ' 13 ש' 8' – 15:
"ש. למרות שמדובר מבחינתך בדבר כל כך חריג אתה לא זוכר, אבל נתת חוו"ד על אישה בת 100 שהיא כשירה לערוך צוואה?
ת. מבחינתי זה לא דבר חריג בכלל, זה שגרתי, ויותר כשאני רואה אנשים משעה 08:00 עד חצות ורואה מאות אנשים.
ש. איפה אתה רואה את כל האנשים הללו?
ת. אני עובד בכמה מסגרות, במרפאה של משרד הבריאות אחה"צ, אני עובד בקליניקה של קופ"ח --- אחה"צ והיום שלי מאוד עמוס. הייתי עכשיו זוכר אם הייתי שופט במשפט ראש הממשלה, שאר הדברים לא בטוח".
שנית, והוא העיקר חוות הדעת של ד"ר ד' נבחנה על ידי מומחה בית המשפט, לו הידע והמומחיות המקצועית, תוך שזה בחן ושקלל אותה ביחס לתעודת הרופא של ד"ר ש' ושלל התיעוד הרפואי בעניינה של המנוחה לו נדרש המומחה בחוות דעתו, חומר רפואי גולמי מהתקופה שעובר לחוות הדעת של ד"ר ש' וד"ר ד' ולאחריה.
שלישית, חוות דעתו של דר ד' עולה ומשתלבת יפה עם שאר התיעוד הרפואי בעניינה של המנוחה, בפרט אותו תיעוד גולמי מהגורמים הרפואיים שטיפלו במנוחה ואשר נערכו במסגרת הטיפול הרפואי השוטף בה ולא לצורך חוות דעת מוזמנת מטעם מי מהצדדים. לעניין זה יש לזכור כי חוות הדעת של ד"ר ש' וד"ר ד' הינן חוות מטעם ולטובת עניין ספציפי: חוות הדעת של ד"ר ש' לצורך תמיכה בבקשה למינוי אפוטרופוס למנוחה שהגיש המתנגד 1 וחוות הדעת של ד"ר ד' לצורך עריכת צוואה.
לעניין זה אדגיש כי חרף העובדה כי התעודה הרפואית של ד"ר ש' הינה מיום 19.6.17 ונערכה לצורך תמיכה בבקשה למינוי אפוטרופוס למנוחה, הבקשה למינוי אפוטרופוס הוגשה לבית המשפט רק ביום 6.9.17 בחלוף כ-3 חודשים ממועד עריכתה, מה שיחד עם שאר ההליכים שהוגשה בעניינה של המנוחה תרמו להתרשמות בית המשפט כבר בתיק האפוטרופסות כי הבקשה מוגשת במסגרת המאבק בין הצדדים על רכוש המנוחה עוד בחייה. ככל שמצבה של המנוחה היה כה חמור מצופה היה כי הבקשה למינוי אפוטרופוס תוגש מיד או בסמוך לאחר עריכת חוות הדעת של ד"ר ש' ובפרט כשנערכה לשם כך.
חוות הדעת של ד"ר ד' אינה עומדת בחלל ריק ואינה ניצבת לבדה ויש לבחנה על רקע שאר התיעוד הרפואי הגולמי בעניינה של המנוחה מהמועדים הרלוונטיים. למותר לציין כי ככל שחוות הדעת של ד"ר ד' הייתה עומדת לבדה, המשקל שהיה ניתן לה היה נמוך אם בכלל.
רביעית, חוות הדעת של ד"ר ד' עולה ומשתלבת היטב עם העדויות הנוספות שהובאו לרבות עדותו של הנוטריון ועורך הצוואה כאמור לעיל, עדות התובע ועדות הגב' נ.ג. זאת בעוד וכפי שעוד אבהיר מצאתי את עדותה של הגב' פ.ש שהעידה מטעמם של הנתבעים כלא מהימנה כלל ותוך שהנתבעים מסתפקים מטעמם בעדותו של המתנגד 1 תוך הימנעות מלהעיד את המתנגד/הנתבע הפורמלי ר.א, הימנעות הפועלות לחובתם בפרט נוכח הטענות הקשות שעלו מהעדויות באשר להתנהלותו כמו גם נמנעו מלזמן לעדות את ד"ר ש'.
עדות העדה מטעם הנתבעים- הגב' פ.ש
69. כאמור לעיל מטעם המתנגדים הוגש תצהיר עדות ראשית מטעם המתנגד 1 א.אר, אשר נחקר עליו ותצהיר מטעם העדה פ.ש. יודגש כי תצהיר עדותה הראשית של הגב' פ.ש מיום 2.2.2018 הינו למעשה התצהיר שצורף להתנגדות שהגישו המתנגדים לרשם לענייני ירושה.
70. כעולה מתצהיר עדותה הראשית הגב' פ.ש שימשה מטפלת של המנוחה מטעם "---" בהיקף משרה של 22 שעות שבועיות, עבודתה הופסקה בשנת 2016 אולם לטענתה היא המשיכה לבקר את המנוחה בקביעות.
בסעיפים 11, 14 18 ו-21 לתצהיר עדותה הראשית אשר הם הרלוונטיים לשאלת כשירותה של המנוחה הצהירה העדה כדלקמן:
"11. במהלך שנת 2017 חלה החמרה במצב הבריאותי של ל.א והיא נאלצה לעבור ניתוח, אשר בעקבותיו שהתה בקיץ 2017, בביתו של בנה ר.א למשך חודש ימים. כששבה לגור בדירתה, היה זה רק לאחר שהצמידו לה מטפלת סיעודית מסביב לשעון.
14. בשלב זה, כשבאתי לבקרה בחודש יולי האחרון, לראשונה ראיתי אשה אחרת לגמרי ממה שהכרתי. היא הייתה במצב ירוד ממש ורוב הזמן הייתה אפאטית במיטתה.
14.1. בעוד שבעבר הייתה מלאת חיוניות, נהגה לפתור תשבצים באיטלקית, לצפות בערוץ האיטלקי בטלוויזיה ולהביע התעניינות רבה במתרחש סביבה, נתקלתי לראשונה באשה מבולבלת, כבויה ומנותקת מהסביבה.
14.2 בתחילה לא זיהתה אותי כלל, והיא ברור כי אינה צלולה. היא נהגה לחזור באובססיביות על אותן מילים שוב ושוב, רבצה בחדר השינה במיטה, וכמעט לא זזה ממנה.
18. כשהגעתי לבקר את ל.א לאחר מכן במהלך חודש אוגוסט 2017, נודע לי ש- א.א החליף את המטפלת שלה במטפלת חדשה, ומצאתי את ל.א במצב מוזנח ביותר, לאחר שבמשך שבוע לא נטלה תרופות, ולא אכלה, הייתה חסרת שקט והמשיכה להעיר את המטפלת כל הלילה.
21. אין לי ספק שבחודשי חייה האחרונים, החל מסמוך לאחר ששבה מהחלמה שלאחר הניתוח שעברה בקיץ 2017, ל.א הייתה שבר כלי, אפאטית, לא מתקשרת עם סביבתה באופן צלול, רוב הזמן מצויה בערפול וחוסר התמצאות, ולמרבה הצער אף בהזנחה".
71. תצהיר עדותה הראשית והאמור בו קרס לחלוטין בחקירתה הנגדית, ומצאתי כי עדותה הייתה בלתי מהימנה לחלוטין. יודגש כי כבר בקדם המשפט שהתקיים ביום טען ב"כ התובע עמ' 1 שורות 12-18:
"אנחנו מבקשים לקיים את הצוואה. אנחנו טוענים שהצוואה נעשתה כדין, אנחנו נביא תצהיר. אני שוחחתי עם הנוטריון, נביא את התצהיר שלו, כמובן נביא אותו לחקירה נגדית. אנחנו טוענים שהמנוחה היתה כשירה, לא רק שהיתה כשירה אלא סבלה מאוד ממר ר.א ומהמתנגד ופשוט ניסו להשתלט על הדירה, הנכד ניסה לגור בדירה של המנוחה והיא החליטה להוריש לבן שטיפל בה ודאג לה והתייחס אליה יפה. יש לנו גם הקלטה. הגישו תצהיר של המטפלת אבל יש לנו הקלטה הפוכה. אבקש גם שביהמ"ש יזמין לעדות את ר.א, שהוא המשיב 2 שיושב פה, הוא לא משיב אלא מתנגד, אבל בגלל מצבו הכלכלי הוא נרשם כמשיב ואין יותר טוב מלחקור" (ההדגשה אינה במקור י.א).