50. כאמור לעיל במסגרת קדם המשפט שהתקיים ביום 29.10.2018 הוריתי על מינויו של פרופ' שמואל פניג כמומחה מטעם בית המשפט ליתן חוות דעת לעניין כשירות המנוחה ויכולתה להבחין ולערוך צוואה ביום 24.9.2017.
51. ביום 16.7.2019 הוגשה לתיק חוות הדעת של פרופ' שמואל פניג, פסיכיאטר (להלן ובהתאמה : "המומחה" או "פרופ' פניג" ו- "חוות הדעת"). המומחה תחת הכותרת מסקנות קובע: "לפי הערכתי המקצועית אין עדות שבמועד עריכת הצוואה לא הייתה המנוחה כשירה מבחינה קוגניטיבית לערוך צוואה".
יודגש כי המדובר בחוות דעת ארוכה ומקיפה המשתרעת על פני 17 עמודים. כעולה מחוות הדעת המסמכים הרפואיים עליהם התבססה חוות הדעת הם: תיעוד מקופת חולים – גיליונות ותיק רפואי, תיעוד מבי"ח ---, תיעוד מבי"ח ---, מכתב מאת פסיכיאטר ד"ר ש', מכתב רפואי מאת ד"ר ד' פסיכיאטר, תיעוד מהמוסד לביטוח לאומי.
52. בחוות דעתו סוקר המומחה את התיעוד הרפואי בעניינה של המנוחה החל מיום 9.3.2010 ועד למועד פטירתה 7.12.2017. המומחה עורך דיון בכל המסמכים הרפואיים שעמדו לרשותו לרבות ובפרט תעודת הרופא של ד"ר ש' בה נאחזים המתנגדים וחוות הדעת של ד"ר ד' בה נאחז התובע ומכאן חשיבותה של חוות הדעת. המומחה בהגינותו וכמקובל מדגיש כי המדובר בהערכה רטרוספקטיבית של כשירות המנוחה וכי לא בדק אותה בחייה תוך שהוא אף מדגיש כי המנוחה לא נבדקה במועד עריכת הצוואה 24.9.2017 ולפיכך הסקת המסקנות באשר לכשירותה של המנוחה הינה עקיפה. עוד מציין המומחה כי "פיסות התיעוד השונות מהוות ראיות" ברמת מהימנות משתנה" כשלעניין זה נודעת חשיבות: למידת הקרבה הכרונולוגית למועד עריכת הצוואה, זהות כותב התיעוד והמטרה שלשמה נכתב התיעוד ומידת הפירוט של הרשמים ופירוט הבדיקה עליה הסתמכו הדברים. תחת הכותרת "לסיכום" קובע המומחה כדלקמן:
"בשקלול התיעוד הרפואי שלעיל הגעתי למסקנה שכדלקמן:
עד שנת 2017 המנוחה ניהלה אורח חיים עצמאי – למחצה, עם יכולות קוגניטיביות כמצופה לגילה. לאורך השנים מצבה הקוגניטיבי היה נתון לתנודות בצמוד לתנודות במצבה הגופני הכללי.
ביוני 2017 כתב פסיכיאטר ד"ר ש' תעודה רפואית לבית המשפט ובה קבע שהיא סובלת ממצב קוגניטיבי ירוד בצורה קשה וזקוקה לאפוטרופוס לגוף ולרכוש באופן קבוע. מעיון בתיעוד הרפואי הנוסף סביב תקופה זו, אני מתרשם שהממצאים היו זמניים וחל שיפור לכל הפחות חלקי בתקופה שלאחר מכן. תיעוד זה של ד"ר ש' אינו בתאימות למרבית הדיווחים המופיעים בתיעוד הרפואי הקודם. תאורו את מצבה הקוגניטיבי הוא כה קיצוני (בלבול למשל) שרק מעיד על כך שמדובר במצב זמני.
החל מאוגוסט 2017,, אני מתרשם שחלה התדרדרות הדרגתית ואיטית במצבה הגופני של המנוחה, ובהתאם התדרדרות קלה ואיטית במצבה הנפשי והקוגניטיבי.
בספטמבר 2017, 8 ימים טרם עריכת הצוואה, כתב פסיכיאטר ד"ר ד' תעודה רפואית לצורך כשירות לחתום על צוואה.
לגבי בדיקתו של ד"ר ד' – מן המוסכמות היא שבדיקה של פסיכיאטר שבודק חולה בזמן אמת היא בעלת משקל רב יותר מהערכה רטרוספקטיבית. המגבלות של חוות דעת זו שנכתבה 8 ימים לפני עריכת הצוואה. למדנו עוד קודם שמצבה הגופני של המנוחה היה תנודתי ושבמצבים גופניים קשים נפגעה גם יכולתה הקוגניטיבית (בולט בעיקר לקראת מותה). אולם אין לנו כל תיעוד רפואי על הימים שבין בדיקתו של ד"ר ד' ועריכת הצוואה וסביר להניח שלו הייתה התדרדרות גופנית וקוגניטיבית בימים אלו הרי היה להם ביטוי בתיעוד רפואי – כמו הבאתה למיון. ד"ר ד' גם איננו מפרט כיצד הגיע למסקנות שהגיע, למשל מה היו הממצאים בבדיקה של הזיכרון, מה הממצאים לגבי ההתמצאות, האם הסתמך על הפריטים המופיעים בבדיקת מיני מנטל. החשוב ביותר הוא מסקנתו שהשיפוט תקין: כיצד בדק זאת וכיצד הגיע למסקנה. האם בדק את המרכיבים הקשורים לידיעת טיבה של צוואה? האם בדק אם יודעת את היקף רכושה, את היורשים הטבעיים שלה, האם בדק את הנימוקים שהמנוחה משנה את צוואתה והאם היא מבינה ולוקחת בחשבון את משמעות החלטתה בקשר לשינוי זה. כמו כן בחוות דעת כזאת יכול היה הבודק להתרשם מהיזימה ומהרצון החופשי של המצווה ולכך אין ביטוי במכתב אלא התייחסות כוללנית ש"על פי מצבה הנפשי והקוגניטיבי כשירה לחתום על צוואה". הפסיכיאטר כתב שאין מחשבות שווא. חשוב היה לציין במקרה זה שלא היו מחשבות שווא ספציפיות כלפי הצדדים שהודרו מהצוואה.
למרות הסייגים הרי בדיקה וחוות דעת זו של ד"ר ד' תומכת בכשירותה של המנוחה לערוך צוואה והיא גם תואמת למרבית ההתרשמויות של הבודקים השונים שבאו במגע עם המנוחה, למעט ד"ר ש'.
יתרון נוסף לחות הדעת של ד"ר ד' שהיא מתייחסת באופן ספציפי לנושא הכשירות לחתום על צוואה בעוד שד"ר ש' מתייחס לכשירותה לנהל את ענייניה. כמו כן מבחינת הזמן, קרובה בדיקתו של ד"ר ד' למועד עריכת הצוואה.
ב-24.9.2017 חתמה הנ"ל על הצוואה הנידונה.
אני מתרשם שהחל מהשבוע השני של חודש אוקטובר 2017, בקירוב, חלה התדרדרות חריפה במצבה הגופני, נוסף על ההתדרדרות ההדרגתית שהחלה בחודש אוגוסט. התדרדרות זו לוותה בהתאם במגמת ירידה קוגניטיבית משמעותית שהתאפיינה בפלוקטואציות. ההתדרדרות הגופנית גם היא התאפיינה בפלוקטואציות אך בסופו של דבר הובילה אל פטירתה של הנ"ל, כחודשיים לאחר מכן, בתחילת דצמבר 2017.
בעניין סוגיית הכפייה והרצון החופשי, סוגיה שיש לתת עליה את הדעת נוכח הסכסוך המשפחתי הקשה שעולה מדו"ח הסוציאלי מיום 27.11.17, אין זה מתפקידי להעריך מכיוון שאין זה המנדט שלי בחוות הדעת הבודקת כשירות קוגניטיבית לצוות. במצבים אלה יש כמובן להעריך את תהליך קבלת ההחלטות של המצווה בהתייחסו לקונפליקט.
אין תיעוד רפואי המצביע על כך שהקונפליקט פגע בתפקודה הקוגניטיבי במידה זו או אחרת ואשר פגע בכשירותה לערוך צוואה.
מסקנות
לפי הערכתי המקצועית אין עדות שבמועד עריכת הצוואה לא הייתה המנוחה כשירה מבחינה קוגניטיבית לערוך צוואה".
53. אציין כי לא בכדי מצאתי לנכון להביא ציטוט מלא מהאמור בחוות הדעת תחת הפרק לסיכום, שכן בזה יש להציף את כל השאלות שמעוררת ההתנגדות לקיום צוואה שבפניי ובהם המשקל שיש ליתן לחוות הדעת של ד"ר ש', אשר כאמור אינה עומדת בהתאמה ובהלימה למרבית הדיווחים הרפואיים הקודמים והמאוחרים אודות מצבה הקוגניטיבי של המנוחה עובר לעריכת הצוואה, העובדה כי זה לא זומן לעדות על ידי מי מהצדדים על מנת להיחקר על חוות דעתו, חוות הדעת של ד"ר ד', על החסרים שבה ועל הקשיים שהציפה עדותו.
עם זאת וכפי שיובהר להלן בסופו של יום כל אלה בצרוף עדויות העדים שנשמעו, לרבות עדות הנוטריון עורך הצוואה, עדות המתנגד והעדה מטעמו אשר עדותה כפי שיובהר להלן, הייתה בלתי אמינה לחלוטין והעומדת בסתירה מוחלטת לעולה מתמלול השיחה שלה בזמן אמת עם התובע מובילים למסקנה הברורה כי במועד עריכת הצוואה 24.9.2017 הייתה המנוחה כשירה לערוך צוואה.
54. יודגש כי אין חולק כי עד ליום 19.6.2017, המועד בו ניתנה חוות הדעת של ד"ר ש' כל הדיווחים הרפואיים אודות המנוחה מצביעים כי זו הייתה כשירה וצלולה לחלוטין ואף המתנגדים אינם מעלים כל טענה אחרת.
כך למשל בסעיף 8 ו-9 להתנגדות נטען:
"8. המנוחה, ילידת שנת 1917, הייתה בעת פטירתה כבת 100 שנים. עד חצי שנה טרם פטירתה, הייתה המנוחה צלולה, פתרה תשבצים באיטלקית, הייתה ערה למתרחש סביבה ואף בעלת אופי דעתני. למרות שנזקקה לעזרה בחיי היום יום, תפקדה באופן עצמאי יחסית.
9. ההחמרה במצבה של המנוחה התרחש באופן מהיר, בתחילת חודש יוני האחרון (יוני 2017), כחצי שנה טרם פטירתה, בעקבות הצורך לעבור ניתוח השתלת קוצב לב בגופה, דבר שהוביל להתדרדרות פתאומית".
עוד ראו לעניין זה בהתאמה סעיפים 15 ו-16 לתצהיר עדותו הראשית של המתנגד 1 וכן שאלת ב"כ התובע למומחה, עמ' 39 שורות 6-7 : "אני אעזור לך ואגיד שאין מחלוקת שעד ל-17/6/17 היא הייתה צלולה סליחה 10/6/17".
55. לעניין זה אדגיש כי מהתיעוד הרפואי שקדם לחוות הדעת של ד"ר ש' עולה תמונה שונה לחלוטין באשר למצבה הקוגניטיבי של המנוחה עובר לעריכת חוות הדעת על ידו.
מהתיעוד הרפואי ב--- באשפוז מיום 12.5.17 עד 14.5.17 עולה: "צלולה ומתמצאת בזמן ובמקום", "צלולה לחלוטין ומתמצאת בזמן ובמקום" ובמכתב השחרור נכתב "בת 91 יחסית צלולה ועדיין מתפקדת בהתאם לגילה ומצבה.." בחומר הסיעודי מצויין: "בהכרה מלאה, מתמצאת בזמן, במקום ובסובבים, מצב רגשי רגוע, משתפת פעולה, תקשורת מילולית".
כך למשל מהתיעוד הרפואי מבי"ח --- בעת קבלתה למחלקה הפנימית לקראת הפעולה להשתלת קוצב במכון הלב מיום 6.6.2017 מצויין: "בת 91 צלולה, חיה בגפה עם עזרה של מטפלת". בדוח הסיעודי נרשם "בת 101, אוריינטציה מלאה..". מהתיעוד הרפואי מיום 7.6.17 במכון הלב עולה "בת 91 צלולה". ממסמכים אלה וכפי שמציין אף המומחה בחוות דעתו המנוחה היא שחתמה בעצמה על טופס ההסכמה לביצוע הפעולה, המנוחה היא שקיבלה את ההדרכה ותוצאות ההדרכה הובנו על ידה. משמרת הבוקר הסיעודית מציינת "רושם לאוריינטציה מלאה..." ומשמרת הערב מציינת "רושם שצלולה". עוד מצויין כי המנוחה תושאלה לקראת הפעולה הפולשנית של השתלת הקוצב מסרה את שמה המלא ות.ז והפעולה הצפויה אומתה על ידה. לאחרת השתלת קוצב הלב ביום 8.6.17 מצויין כי המנוחה תודרכה והבינה הכל, "עירנית מתקשרת ומשתפת פעולה". עוד מצויין כי המנוחה צלולה וכי השתלת הקוצב הייתה ללא סיבוכים.
56. לאחר התיעוד הרפואי הרב המצביע באופן ברור על כשירות המנוחה הנ"ל מופיעה חוות הדעת של ד"ר ש' אשר הוגשה ע"י המתנגד 1 מיום 19.6.17, ימים ספורים לאחר התיעוד הנ"ל וזאת במסגרת בקשה למינוי אפוטרופוס לגוף ולרכוש המנוחה ואשר עומדת בניגוד גמור לתיעוד הרפואי הנרחב הנ"ל.
57. המומחה בחוות הדעת עמ' 16 התייחס לסתירה זו במפורש תך שהוא קובע כי הוא "מתרשם שהממצאים היו זמניים וחל שיפור לכל הפחות חלקי בתקופה שלאחר מכן. תיעוד זה של ד"ר ש' אינו בתאימות למרבית הדיווחים המופיעים בתיעוד הרפואי הקודם. תאורו את מצבה הקוגניטיבי הוא כה קיצוני (בלבול למשל) שרק מעיד על כך שמדובר במצב זמני".
58. ראו לעניין זה אף עדות המומחה בדיון מיום 20.2.2020 עמ' 41 ש' 12-17:
"ש. למרות זאת, בחוות דעתך מצאת לתת יתרון לחווה"ד של דר' ד' וכתבת שהיא מתייחסת ספציפית לנושא הכשירות לחתום על צוואה?
ת. גם אבל גם בגלל הכרונולוגיה. חוו"ד של דר' ד' נערכה שמונה ימים לפני עריכת הצוואה, קרוב למועד. בלבול אצל אדם קשיש יכול להיות תוצאה של ארוע זמני ובין חוו"ד של דר' ש' מיום 19/06/17 לבין חוו"ד של דר' ד' יש לנו 3 חודשים, 3 חודשים הם זמן ארוך אצל אישה בת 100 בגלל השבירות והנזילות של המצב הגופני והמצב הקוגניטיבי".
59. לעניין זה יש להדגיש כי אין חולק וכעולה מתמלול השיחה שהוגשה בין התובע והגב' פ.ש כי לאחר שהמנוחה השתחררה בית החולים --- לאחר השתלת הקוצב היא נלקחה ע"י המתנגדים, ללא ידיעת התובע לביתו של ר.א למספר ימים ולאחר מכן הועברה לבית אמו של א.אר אלמנת הבן ו.א ז"ל למספר ימים נוספים עד ששבה לדירתה בחודש יולי 2017 (ראו לעניין סעיף 25 לתצהיר עדותו הראשית של המתנגד 1). התובע העיד כי לאחר שהמנוחה חזרה לביתה וזכתה לטיפול רפואי ותזונה מתאימה היא התאוששה ושבה לעצמה, ראו עדותו בעמ' 51 ש' 32-34: "אמא שלי אחרי שהגיעה מ- ר.א דאגתי לה לכדורים נכונים ומזון מיוחד, הזמנתי אחות שתערוך בדיקות דם ופיזיותרפיסט שיעשה פעמיים בשבוע טיפול וכל מה שצריך. בקיצור, אחרי כמה ימים התחילה לחזור לעצמה".
60. עוד לעניין התאוששות במצבה של המנוחה לאחר חזרתה לביתה בחודש יולי 2017 ראה עדות הגב' נ.ג עמ' 35 שורות 14- הסוף עד עמ' 36 שורות 1-3:
"העדה:
מכבודה של המנוחה אני רוצה להגיד מספר מילים, אחרי שהמנוחה חזרה מהבית של בן שלה, איך לומר, היא עברה שואה שנייה שם, חזרה כמו שלד ו- א.א הזמין הביתה רופאת משפחה ונבהלה לראות את הגברת ושאלה איפה היית ומיד הרופאה הזמינה לבורנטית לעשות בדיקות דם ולקחה תרופות לא נכונות. התחילה לתת לה אינשור והכל. ואז הגברת התחילה לעמוד וחזרה לעצמה, ראתה שיש בסלון כורסה אחרת וטלויזיה אחרת ושאלה מאיפה זה, ואמרו לה שהנכד א.אר הביא לה, והיא ביקשה שיעיפו את כל הדברים האלה מהבית שלה. היא לא רצתה את הדברים האלה בבית שלה.
ב"כ התובעים:
אני מבקש להמשיך לחקור בעקבות כל הדברים שנאמרו.
המשך החקירה:
ש. את עכשיו העדת או שהבנתי אותך לא נכון, שכאשר המנוחה היתה אצל הבן שלה, לא אצל א.א, אצל ר.א?
ת. אוקיי.
ש. בחודש יוני 2017 אצל הבן שלה היא עברה שם הזנחה, לא אכלה ולא שתתה.?
ת. ככה במצב הזה היא חזרה כמו שלד. היא עצמה סיפרה באיזה תנאים היתה חיה, שהיתה שוכבת על מזרון על הרצפה בחודש יוני, בלי מזגן ובלי וינטלטור וכלב מסריח מסתובב לידה וזה היה נורא, זה היא סיפרה כשהיא חזרה לעצמה.
ש. האם זה נכון שהחל מאמצע חודש יולי א.א טיפל בה באופן בלעדי?
ת. מה שידוע לי בוודאות שאמא שלו חזרה, שהחזירו אותה למיטה שלה, לסביבה הטבעית שלה, א.א התחיל לטפל בה, דבר ראשון הזמין רופאה הביתה, הרופאה אמרה שהגברת מורעבת, לא נראה לי ששקלה אותה, גם ככה היתה רזה, עשתה לה בדיקות והכינה לה תרופות ואינשור שזה תוספי מזון ואמרה לו בדיוק מה ללכת לסופר מה לקנות ומה לבשל ושתתחיל לאכול כמו בן אדם ואז התחילה להתאושש ולספר מה שעבר עליה".
61. פרופ' פניג הבהיר היטב בחוות דעתו ובעדותו מדוע יש להעדיף את חוות הדעת של ד"ר ד' על מגבלותיה וקשייה על פני חוות הדעת של ד"ר ש', ראו לעניין זה האמור בעדותו עמ' 38 ש' 18 – הסוף:
ש. ואני שואל אותך, נשאלת גם מה המשקל שנתת בחווה"ד לעובדה שלא קיים תיעוד רפואי מיום עריכת הצוואה ממש ותשובתך היתה, אני מודה, לי לא ברורה, השבת שאתה מסיק שלא התקיים שינוי דרסטי מפני שהמנוחה לא הופנתה לאשפוז באותם ימים?
ת. היא גם לא פנתה לרופא המשפחה. מה שאנחנו רואים אצל המנוחה שהיא לא נמנעת מלראות רופאים, זו לא אישה שהיא מוזנחת. יש לנו פה תיק מלא במסמכים, יש לי בבית שני קלסרים כאלה והבאתי חלק מהמסמכים שמעידים שהמנוחה לא נמנעה מלהגיע לרופאים, לא נמנעה מלהזעיק רופאים. בהבהרה לשאלה שלך, מיום 07/06/17 יש שני מסמכים – אחד באמת ממחלקה פנימית ואחד ממכון הלב, באותו יום. במכון הלב כותבים צלולה, עד לאחרונה פעילה וחותמת באותה הזדמנות גם על טופס הסכמה לביצוע השתלת קוצב. ככה שאני אומר שוב, חוו"ד ולקיחה של נתונים היא באיזשהו מארג שבו אני צריך לבדוק אם יש התאמה בין הנתונים השונים ואני רוצה פשוט להתייחס גם לשאלות ההבהרה, שבהחלט היו שאלות חשובות, אבל חלק משאלות ההבהרה נתתי להן תשובה בחווה"ד. יש פה שני מומחים שבדקו אותה בזמן אמת ויש דיווחים. מרבית הדיווחים על המנוחה בתקופה שקדמה לעריכת הצוואה הם דיווחים חיוביים – צלולה, מתקשרת, מתמצאת בזמן ובמקום ובסיטואציה ומכון הלב מחתים אותה על פעולה שיש בה סיכון, זאת אומרת זו השתלה של קוצב, אז מבחינתי מה שתואם מבחינת שני המומחים את התיעוד הרפואי שנעשה בזמן אמת היא של דר' ד', על כל המגבלות שלה, שציינתי אותה בחווה"ד.