58. יוצא אפוא כי טענת בניית גדר עוד בשנת 2008 לא הוכחה בפני, ואין בדעתי לקבלה, בטח לאור צילומי תצ"א ברורים ומפוענחים, מהם ניתן להיווכח במסקנות חוות דעתו של אבו ריא. חוות הדעת של אבו ריא לא נסתרה בחקירה נגדית, וחוות דעת סותרת מטעם התובעים לא הוגשה לבית המשפט, דבר הפועל לרעת התביעה במישור הראייתי, זאת לאור ההלכה הידועה כי אי הבאתו של עד רלוואנטי יוצרת הנחה לרעת הצד שאמור היה להזמינו, לפיה עדותו הייתה עלולה לחזק את עמדת הצד שכנגד (עיינו: ע"א 465/88 הבנק למימון ולסחר בע"מ נ' סלימה מתתיהו, מה(4) 651 (1991)). מעבר לחוות דעתו של אבו ריא, הרי שתמונה שווה אלף מילים, ולא נוכחתי כי נדרשת עין מיומנת ומזוינת על מנת להיווכח, הלכה למעשה, כי אכן קיים שוני ברור בין תצלומי האוויר שצולמו בשנים 2009 ו-2011, לבין תצלום האוויר שצולם בשנת 2015.
59. מסקנת ביניים, התובעים כשלו בהרמת נטל הראיה והשכנוע הרובץ לפתחם, כי הם תפסו חזקה עוד בשנת 1980 ובין השאר, גידרו את המקרקעין עוד בשנת 2008.
תצהירם ועדותם של נאסיף ומוסא
60. את תצהירו ועדותו של נאסיף מצאתי כחסרי משקל ראייתי, שכן סעיפים רבים מתצהירו התבררו כעדות מפי השמיעה, הואיל ובשנת 1980 עת חתמו על ההסכם, נאסיף היה בן 10 בלבד, וזה אף הצהיר כי אינו יודע באופן אישי על ההסכם אלא רק שמע עליו (עמ' 60, ש' 8-9 לפרוט'). תצהירו כלל הצהרות נוספות בקשר לאשר קרה והתרחש טרם הולדתו, לרבות בשנות ה-60' וה-70'. כמו כן, על שאלות רבות ענה נאסיף בצורה מתחמקת (עמ' 59, ש' 19-20 לפרוט', וכן עמ' 63, ש' 11-14 לפרוט'). עם זאת, עדותו חיזקה את דעתי נגד מהימנותו של עבד עודה, לרבות מעלליו ופעולותיו בתיק דנן, שכן התברר כי עובדות התצהיר של נאסיף עצמו, נכתבו למעשה לאור הצהרות אחיו, עבד עודה, שנכח וכנראה הכתיב לעורך הדין את התצהיר המדובר, כדלקמן:
"ש: כשהכנת את התצהיר אצל עורך הדין מי היה נוכח? ת: אח שלי. ש:אתה ואח שלך הייתם נוכחים ואח שלך סיפר לעורך הדין מה העובדות של התצהיר שלך? כי אתה סמכת עליו? ת: בטח אני סומך עליו. ש: אבל הוא סיפר לעורך דין מה לכתוב? ת: עזוב אותי!" (עמ' 62-63, ש' 35-5 לפרוט').
61. תצהירו ועדותו של מוסא לא הוסיפו או גרעו ממארג הראיות הכללי.
עיקר תצהירו ועדותו היה בעניין מסמך שהיה מצוי בכספת, אותו ראה עת היה נוכח במפגש לטובת יישוב הסכסוך. המסמך אישר לכאורה כי היה על משפחת דאוד לדאוג להעביר לידי משפחת עודה את החלק החסר במקרקעין. עצם קיום הכספת הוכחש ולא הוכח, עצם קיומו של המסמך הוכחש ולא הוכח, המסמך עצמו לא הוצג בפני בית המשפט, לא המקור ולא העתקו.