9. עו"ד אבו ניל הגיש תצהירו לצורך זיהוי מקור ההסכם. עו"ד אבו ניל הצהיר כי טיפל בעבר (ועודנו מטפל) בכמה עניינים של משפחת עודה, ובשל היכרותו הטובה עם המשפחה, התבקש בשנת 1999 ע"י מר עבד עודה לתת ייעוץ לגבי עסקת המכר. מקור ההסכם הוצג בפניו ולעיניו. מר עבד עודה מסר לידיו את ההסכם, חתום על ידי הצדדים, חתום על ידי עדים ומאומת על ידי עו"ד חאלד יאסין מעכו. כבר אז ייעץ למר עבד עודה כיצד לטפל בעניין עסקת המכר לטובת השלמת העברת הזכויות בין הצדדים על פי ההסכם. הסכם המכר הושב לידיו של מר עבד עודה. עוד הצהיר כי נודע לו שההסכם נמסר לידי עזאת תופיק דאוד ז"ל, לפי בקשתו ודרישתו.
10. יוסף עורסאן סלמאן (להלן: "סלמאן") הגיש תצהירו לצורך הוכחת חתימתו של אביו המנוח, עורסאן יוסף סלמאן, ששימש כעד להסכם. סלמאן הצהיר כי אביו המנוח היה המוכתר של הכפר מקום המדינה, היה מנכבדי הכפר, ושימש כעד בעשרות רבות של עסקאות מקרקעין בכפר. סלמאן הצהיר כי הוא מכיר היטב את חתימת אביו המנוח, ולאחר עיון בהסכם נוכח לדעת כי החתימה של אביו הינה אותה חתימה שנהג לחתום על מסמכים רבים, וכי חתימה זו אינה מזויפת.
11. איהאב מוחמד עודה (להלן: "מוחמד עודה") הגיש תצהירו לצורך הוכחת חתימתו של אביו המנוח, מוחמד עבד עודה ששימש כעד להסכם. מוחמד עודה הצהיר כי הוא מכיר היטב את חתימת אביו המנוח, ולאחר עיון בהסכם נוכח לדעת כי החתימה של אביו הינה אותה חתימה שנהג לחתום על מסמכים רבים, וכי חתימה זו אינה מזויפת.
12. חוגי'ראת אנואר (להלן: "חוג'יראת") הצהיר בתצהירו כי אביו המנוח, חוג'יראת מוחמד ז"ל, בנה יחד עמו את הגדר המקיפה את המקרקעין מושא התביעה עוד בשנת 2008 או סמוך לכך, ובכל מקרה הרבה לפני שנת 2013. עוד הצהיר כי מאז שנולד, המקרקעין נמצאת בשימושה של משפחת עודה בלבד.
13. מוסא עודה (להלן: "מוסא"), הינו אחיהם של מחמוד ומוחמד עודה. מוסא הצהיר כי המקרקעין ניתנו לאחיו, כפיצוי בגין החסר בחלקות בעסקת המקור, בשנת 1962. בעסקת המקור הוצג מצג שווא כאילו היה מדובר בשטח של 12,000 מ"ר, דבר שהתברר כלא נכון, הואיל וחלק מהשטח למעשה היה בבעלות המדינה. מוסא הצהיר כי ידוע לו שההסכם שנחתם בשנת 1980 נעשה לצרכי פיצוי החסר האמור. עוד הצהיר כי לאחר שילדיו של אחיו המנוח פנו אליו לצורך קבלת סיוע, הוא נפגש עם בני משפחת דאוד בביתם. הבנים של עזאת תופיק דאוד ז"ל לא הכחישו או התכחשו להסכם משנת 1980, ואף אישרו שאביהם השאיר מסמך בכספת כי עליהם לדאוג ולהעביר את החלק החסר למשפחת עודה. במעמד הפגישה בניו של עזאת תופיק דאוד ז"ל אמרו כי לא יקפחו את זכויותיהם, אך למעשה סירבו לשתף פעולה לרישום המקרקעין על שם אחיו מחמוד, ומשכך הגיע למבוי סתום מולם.