--- סוף עמוד 49 ---
8. הָרְאֵנוּ לדעת, כי טעמים רבים וטובים עומדים ביסודה של הלכה זו. אמנם כן, לא כל המקרים שווים, ולעיתים, רק חלק מן הטעמים הנזכרים, נכונים לגבי עתירה מסוימת. מכל מקום, הלכה למעשה, כל עוד אין צורך מעשי בהכרעה, נמנע בית המשפט מלהכניס ראשו למחלוקות עיוניות, היפותטיות, שאינן זקוקות להכרעתו.
9. זאת ועוד אחרת. שעה שעסקינן בעתירות המכוונות נגד חוקי-היסוד, נודע משנה חשיבות להלכה זו, ולמבחני-הסף האחרים העומדים בשערי הביקורת השיפוטית. באין צורך וצידוק ממשיים ולוחצים, אין מקום להידרש לסוגיות קצה מעין אלה. כידוע, בפרשת Ashwander v Tennessee (Valley) Authority 297 U.S 288 (1936) ניסח השופט ברנדייס שבעה כללים להתוויית הריסון השיפוטי שיינקט, בטרם יכריז בית המשפט על בטלותו של דבר חקיקה. 'כללי אשוונדר', הוזכרו לא אחת בפסיקתו של בית משפט זה. כך כתב הנשיא (בדימ') שמגר בפרשת בנק המזרחי: "הגישה העקרונית שבאה לידי ביטוי בכללים והרוח הנושבת מהם ראויים, כאמור, לתשומת לב ולמחשבה, כי הניסיון שנצבר במקומות אחרים, בתחום אשר עליו מדובר כאן, יכול להיות לנו לעזר" (ע"א 6821/93 בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' מגדל כפר שיתופי, פ"ד מט(4) 221, 350-349 (1995) (להלן: עניין בנק המזרחי); ראו עוד: בג"ץ 5503/94 סגל נ' יושב-ראש הכנסת, פ"ד נא(4) 529, 550-548 (1997); בג"ץ 5744/16 עו"ד בן מאיר נ' הכנסת, [פורסם בנבו] פסקאות 5-3 לחוות דעתו של השופט מ' מזוז (27.5.2018) (להלן: עניין בן מאיר)). הכלל השני מבין כללי אשוונדר, נוגע לעניין דנן. כך הוא תורגם על ידי הנשיא (בדימ') שמגר (בעניין בנק המזרחי, שם): "בית המשפט אינו נוהג לדון בשאלות בעלות אופי חוקתי, אלא אם כן הדבר דרוש באופן החלטי (absolutely necessary) לצורך הכרעה בעניין". דברים אלו, שנאמרו ביחס לביקורת שיפוטית 'רגילה' על חקיקה ראשית, יפים שבעתיים ביחס לשימוש בנשק שהוא בלתי-קונבנציונאלי בכל קנה מידה – הכרזה על בטלותו של חוק-יסוד, שזהו הסעד שביקשו העותרים (השוו לדבריו של פרופ' ברק ביחס לביקורת שיפוטית על חקיקה 'רגילה' – אהרן ברק "המהפכה החוקתית: זכויות יסוד מוגנות" משפט וממשל א 9, 34 (1992)).
10. בהקשר זה, אני מצטרף בהסכמה לדברים שכתב השופט מ' מזוז, בעניין בן מאיר (שם): "כלל היסוד בביקורת חוקתית הדורש נקיטת 'איפוק וריסון מרבי' מחייב לדעתי את המסקנה כי אין לצמצם כאמור את דוקטרינת הבשלות לכלל דיוני גרידא של העדר תשתית עובדתית קונקרטית מספקת לשם בירור והכרעה, אלא יש להוסיף לכך גם ממד מהותי באשר לצידוק ולהכרח לדון ולהכריע בשאלה החוקתית המועלית בפני בית