--- סוף עמוד 50 ---
המשפט בנקודת הזמן הנוכחית; זאת בהתחשב במכלול שיקולים הנוגעים למערכת היחסים שבין בית המשפט לבין הרשות המחוקקת והמבצעת, ולשיקולים ציבוריים נוספים הנוגעים למעמדו של בית המשפט בחברה. ביקורת חוקתית צריכה להתבצע כאמור מקום ש'הדבר דרוש באופן החלטי (absolutely necessary)'. דרישה זו מתייחסת הן למהות השאלה החוקתית והן באשר לעיתוי בו נדרשת הכרעה חוקתית [...] במקרה דנן אין אנו עוסקים למעשה בעתירה לביקורת חוקתית אלא בעתירות התוקפות תיקון בחוקה (טענת 'תיקון חוקה לא חוקתי'). דומני שאך מובן הוא כי עובדה זו מעצימה את הצורך בזהירות ואיפוק מרביים ומקרינה גם על שאלת הבשלות; לשון אחר – הנטל באשר לבשלות השאלה העומדת לדיון ובאשר לצידוק לדון ולהכריע בשאלה זו בעיתוי הנוכחי, כבד יותר ממקרה רגיל של ביקורת חוקתית, וגם מערכת האיזונים (לרבות בהיבט של אפקט מצנן) נוטה יותר להימנעות מדיון והכרעה בטענה נגד תיקון בחוקה במנותק מהפעלה קונקרטית של הסמכות הנדונה וקיומה של פגיעה מוכחת". עלינו להישמר ולהיזהר אם כן, מלבוא ב'קודש הקודשים' החוקתי, אם אין הכרח ממשי ובלתי ניתן לדיחוי לעשות כן. כפי שאסביר, לשיטתי-שלי, איננו עומדים במצב דברים כזה, גם איננו קרובים אליו.
מן הכלל אל הפרט
11. חברתי הנשיאה חיות הסבירה היטב, כי שני ראשים לתיקון החוקתי מושא הדיון. הראשון, עניינו בתיקון סעיף 36א לחוק יסוד: הכנסת, שלפיו נדחה ב-120 ימים המועד האחרון להעברת חוק תקציב המדינה לשנת 2020, בטרם תֵראה הכנסת ה-23 'כאילו החליטה על התפזרותה'. השני, עניינו בתיקון עקיף לחוק יסוד: משק המדינה, שעל-פיו התווסף ל'תקציב ההמשכי' של שנת 2020, סך של 11 מיליארד ₪.
12. עינינו הרואות, כי התיקון המדובר, על שני חלקיו, אינו בר-תוקף עוד. הכנסת ה-23 – התפזרה זה מכבר, שנת התקציב 2020 – חלפה-עברה לה, ומתשובתם של באי-כוח המשיבות למדנו לדעת, כי התוספת התקציבית שהוקצתה במסגרת התיקון – חולקה זה מכבר, וכי במישור המעשי, לא ניתן יהיה לדרוש את הכספים הללו ממקבליהם. הלכה למעשה, גם חברתי הנשיאה, אשר סבורה כי העתירה אינה תיאורטית, בין היתר משום ש"חלוקת הכספים שאליהם מתייחס הסעיף אינה יוצרת 'מעשה עשוי' שאין להרהר אחריו" (פסקה 25 לחוות דעתה של חברתי), לא ראתה לנכון ליתן סעד מעשי בעניין זה, לאחר שקבעה, כי "הרוב המוחלט של התוספת הכספית חולק", וכי "מקבלי המקדמות בהתאם להוראת השעה לא צורפו כמשיבים ולא קיבלו הזדמנות לטעון לפנינו לעניין השבתן" (שם, פסקה 58). הוראות השעה שנכנסו לחוקי-