99. כן נטען, לחלופין, כי חלה על ענייניו של תדמור הוראת סעיף 34יט לחוק העונשין בדבר קיום טעות במצב המשפטי. על-פי הגנה זו, על נאשם להראות כי הטעות היתה בלתי נמנעת באורח סביר. הוא עמד בנטל זה בנסיבות הענין. כן נטען, כי חלה על תדמור הגנת טעות במצב דברים על-פי סעיף 34יח לחוק העונשין. אי צירוף דו"חות החברות הכלולות לדיווחי התאגיד המדווח נתפס על-ידי המשיבים כענין טכני, ולא כמעשה שיש בו כדי להוות פרט מטעה.
טענות כהן
100. טוען כהן כי בהליך זה מדובר במקרה ייחודי שאינו מקרה מובהק העשוי לחזור על עצמו, ולכן אין מקום לקבוע לגביו הלכות עקרוניות שנועדו למנוע הישנות מקרה דומה. כיום מוטלת חובה על תאגידים מדווחים להגיש את כל הדו"חות מטעמם בהגשה אלקטרונית לגוף אחד – רשות ניירות ערך, ולכן המצב שארע במקרה זה שבו
--- סוף עמוד 31 ---
הוגשו דו"חות שונים לרשויות הפיקוח השונות אינו עשוי להתרחש שוב. לפיכך, אין ענין ציבורי לדון בפרשה זו בערכאה שלישית, המתייחסת למצב שכבר אינו רלבנטי מבחינת שוק ההון, ככלל.
101. כן נטען, כי נותר ספק בלב בית המשפט המחוזי אם הוכחה כוונת הטעייה אצל המשיבים, שכן התביעה לא הוכיחה שבדו"חות החסרים של החברות הכלולות נמצא פרט חשוב למשקיע שלא נכלל גם בדו"חות העיקריים של חב' דסק"ש, וכי אותו פרט היווה "פרט מטעה" כהגדרתו בחוק. היסוד של "מטרה להטעות" אינו מכוון כלפי הרשות הציבורית אלא כלפי המשקיע הסביר; יתר על כן, אין מדובר במידע סתם, אלא במידע שחובה לדווח עליו שכן הוא משמעותי. לא הובאו כל נתונים איך לסווג את המידע. בלא נתונים ספציפיים ביחס לחיוניות המידע לא ניתן לבסס יסוד נפשי. אשר לחזקה שבסעיף 53(א)(4) סיפא, נטען כי החלופה השנייה של החזקה עליה מסתמכת המדינה, חלה רק על דו"ח מיידי או הודעה, ולא על דו"ח כספי או דו"ח תקופתי שהם מענייננו כאן, עליהם חלה החלופה הראשונה לחזקה. חלופה ראשונה זו אינה ישימה לנסיבות ענין זה.
102. אשר לאפשרות ההרשעה בעבירה החלופית על-פי סעיף 53(ג)(8) לחוק, טוען כהן כי המדינה עצמה לא ביקשה להרשיעו בעבירה זו כאפשרות חלופית.
טיעוני בוק
103. טענתו של משיב זה היא כי פסק הדין מיישם הלכות קיימות על עובדות מיוחדות של המקרה, ואין בו קביעה עקרונית או חדשנית המצדיקה התערבות בפסיקת הערכאה קמא. יש גם להתייחס לעינוי הדין שנגרם למשיבים, ולהימנע מפתיחת הנושא בערכאה שלישית.