פסקי דין

רעפ 11476/04 מדינת ישראל נ' חברת השקעות דיסקונט בע"מ - חלק 31

21 פברואר 2010
הדפסה

המטרה השלישית, היא חיזוק אמון הציבור בארץ ובחוץ לארץ בשוק ניירות הערך הישראלי. אמון זה הוא אבן המסד עליה נשען שוק ההון, ובלעדיה הוא אינו יכול לפעול. אמון זה מושתת על מסירת מידע מלא על החברות שמניותיהן נסחרות בבורסה (פרשת ישקר, בפסקאות 21-23). אמון זה ניזון גם מתרומת המידע לבעיית חוסר השוויון במידע המאפיין את ה"שחקנים" השונים בשוק. חוסר השוויון במידע, והעדר חובת גילוי, עלולים להרחיק משוק ההון את הצד החלש, בעל הנחיתות במידע, החושש להפסדים, ולפגוע בכך קשות בפעילות השוק ואף בעצם קיומו (פסרמן-יוזפוב, דיני ניירות ערך, בעמ' 129).

ולבסוף, המטרה הרביעית העומדת ביסוד עקרון הגילוי נוגעת להגברת יעילותו של שוק ניירות הערך. חשיפת מידע רלבנטי על חברה שמניותיה נסחרות בבורסה, מאפשרת לשוק להגיב בזריזות לשינויים הנוגעים לחברה (פרשת ישקר, בפסקאות 21-23; ענין פולק, בעמ' 105; ענין ברנוביץ, בעמ' 830-831; ע"פ 3891/04 ערד השקעות ופיתוח תעשייה בע"מ נ' מדינת ישראל, פסקה 60 ([פורסם בנבו], 2.6.2005); ע"פ

--- סוף עמוד 41 ---

4675/97 רוזוב נ' מדינת ישראל, פ"ד נג(4) 337, 353 (1999) (להלן: ענין רוזוב); ימין ווסרמן, בעמ' 33).

השפעת הגילוי על השוק הראשוני והמישני

125. שוק הון יעיל, שיש בו זרימה מלאה של מידע אודות התאגיד, הוא תנאי מרכזי לתקינות של השוק הראשוני – שוק התשקיפים המונפקים לציבור, ולשוק המישני – המסחר במניות בבורסה. זרימת המידע המלא והעדכני אודות התאגידים מתקיימת בין שני השווקים. שוק ראשוני יעיל מאפשר השקעה בניירות ערך, תוך קיום מידע מלא על המתרחש בתאגיד, המאפשר הערכה מושכלת של מירווח הסיכונים והסיכויים הנילווים להחלטת ההשקעה. שוק מישני יעיל הוא תנאי למסחר חופשי בניירות הערך הנסחרים, תוך ידיעה והבנה מלאים בדבר המשמעות הכלכלית של קנייה ומכירה של ניירות הערך.

126. שוק ראשוני יעיל, הוא תנאי לקיומו של מסחר יעיל ובריא בשוק המישני. בדומה, שוק מישני יעיל הינו תנאי להצלחת השוק הראשוני; בהעדר שקיפות הנדרשת למסחר בניירות הערך לאחר הנפקתם, יפחת הענין שעשוי ציבור המשקיעים לגלות בשוק הראשוני. כתוצאה מכך, יצטמצם בהכרח היקף גיוס ההון בשוק הראשוני, ותיפגע יעילות הקצאת המקורות במשק (ימין ווסרמן, בעמ' 387). במהותם של דברים, אין שוני של ממש בין המידע הדרוש למשקיע לצורך החלטה אם לרכוש ניירות ערך ישירות מן החברה על-פי תשקיף, לבין המידע הרלבנטי לצורך קנייה או מכירה של ניירות ערך במהלך המסחר השוטף בבורסה. מכאן, חיוניות המידע המלא, השוטף, והעדכני על מצבו של התאגיד, הן לצורך השוק הראשוני והן לצרכי השוק המישני (פסרמן-יוזפוב, השימוש בגילוי, בעמ' 496; לאה פסרמן-יוזפוב דיני ניירות ערך: חובת הגילוי 406-407 (2009) (להלן: פסרמן-יוזפוב בספרה)).

עמוד הקודם1...3031
32...85עמוד הבא