127. עם זאת, בעוד הגילוי הנאות בשוק הראשוני לובש אופי חד-פעמי, המתבטא בתשקיף, הגילוי בשוק המישני הוא מתמשך, רצוף ועיקבי, ועניינו בעדכון המידע המצוי בידי המשקיע מעת לעת (פרשת ישקר, בפסקה 20; ע"א 1928/93 רשות ניירות ערך נ' גיבור סברינה מפעלי טקסטיל בע"מ, פ"ד מט(3) 177, 186 (1995) (להלן: ענין גיבור סברינה)).
--- סוף עמוד 42 ---
128. הבטחת יעילותו של השוק המישני מחייבת קיום שוק מוסדר למסחר בניירות הערך שהונפקו, וקיום תשתיות שתבטחנה את פעילותו התקינה, ואת אמון המשקיעים בו. לצד כל אלה, יש להעמיד לרשות המשקיעים מידע חיוני בנוגע לשוויים הכלכלי של ניירות הערך הנסחרים בשוק. הדבר מתאפשר באמצעות הטלת חובות גילוי שוטף על התאגידים שניירות הערך שלהם נמכרו לציבור בנוגע למצבם הכספי, לתוצאות פעילותם ולארועים חשובים אחרים (ימין ווסרמן, בעמ' 387). חובות הדיווח השוטפות של התאגיד הבורסאי נתפסות כיום כאמצעי ראשון במעלה להקניית מידע לציבור המשקיעים (עדיני, בעמ' 724). מטרות הגילוי הנאות בשוק המישני מתמקדות באספקת מידע זמין מלא, מדויק ומהיר למשקיעים על נסיבות העשויות להשפיע על שיקוליהם בענין ההשקעה; בהרתעת בעלי הכח והשליטה בחברה מהפרת חובותיהם כלפי ציבור המשקיעים ויצירת פיקוח אפקטיבי עליהם; ובביסוס שוק יעיל לניירות ערך בו שוויים של ניירות הערך הנסחרים מושפע באופן מיידי מכל מידע בעל חשיבות (ענין גיבור סברינה, בעמ' 186).
דו"חות של תאגידים
129. דו"חות של תאגיד הם האמצעי העיקרי שבאמצעותו ניתן לעמוד על מצבו העסקי של התאגיד. מדובר בנתונים מהותיים אובייקטיביים שמניתוחם ניתן לגזור מסקנות לגבי המצב העסקי של התאגיד נכון למועד הגשת הדו"ח, ולגבי פוטנציאל ההתפתחות של התאגיד לעתיד; לא במקרה, מקדיש חוק ניירות ערך את עיקר הוראותיו לחובות הגילוי, הן בשלב התשקיף, והן בשלב המסחר בבורסה, וקובע במסגרתו ובגידרן של תקנות הדיווח השונות, אמות מידה מפורטות המגדירות את תוכנן של חובות הדיווח. בסעיף 16 לחוק נקבע כי תשקיף יכלול כל פרט העשוי להיות חשוב למשקיע סביר השוקל רכישת ניירות הערך המוצעים על-פיו, וכל פרט ששר האוצר קבע בתקנות לפי סעיף 17 לחוק. סעיף 17 מסמיך את השר להתקין תקנות בדבר פרטים שיש לכלול בתשקיף, ובין היתר, ביחס לדו"חות כספיים של המנפיק, של חברות בנות שלו, ושל חברות קשורות שלו, מידת פירוטם ועקרונות חשבונאיים לעריכתם (סעיפים 17(א) ו-17(ב)(1) לחוק).