130. סעיף 36 לחוק עוסק בחובת הדיווח השוטף של תאגיד שניירות הערך שלו הוצעו לציבור על-פי תשקיף כל עוד ניירות הערך מצויים בידי הציבור וכן של תאגיד שניירות הערך שלו נסחרים בבורסה. השר הוסמך להתקין תקנות בדבר פרטים שיש
--- סוף עמוד 43 ---
לכלול בדו"חות ( סעיף 36(ב)). על פרטים אלה להתייחס לכל ענין החשוב למשקיע הסביר השוקל קנייה או מכירה של ניירות ערך של התאגיד (סעיף 36(ג)), ותקנות אלה עשויות לחייב, בנוסף על דו"ח תקופתי, גם דו"ח מיידי על ארועים מסוימים. בהתאם להוראות אלה, הותקנו תקנות ניירות ערך בענין דו"חות כספיים שנתיים, הקובעות כללים לעריכת דו"חות כספיים שנתיים; ותקנות ניירות ערך בדבר דו"חות תקופתיים ומיידיים הקובעות את פרטי חובות הדיווח של תאגיד שנירות הערך שלו הוצעו לציבור על-פי תשקיף, או נסחרים בבורסה, כל עוד ניירות הערך נמצאים בידי הציבור.
131. חובת הגילוי בדבר מצבו של התאגיד מחייבת פרישה מלאה של מלוא הנתונים המהותיים המשפיעים על פעילותו. תאגיד שבשליטתו תאגידים קשורים אינו משקף את מעמדו הכלכלי האמיתי בצורה שלמה אם אינו משקף בדו"חות הגילוי מטעמו פרטים מהותיים מלאים על מצבם ופעילותם של התאגידים הקשורים, המקרינים במישרין על מעמדו הכלכלי שלו.
132. על חשיבותם של הדו"חות הכספיים לבירור מצבה העסקי של החברה המדווחת, ועל הצורך בדיווח ביחס לתאגידים קשורים לצורך מתן תמונת נתונים מהותיים מלאים ביחס לתאגיד עמד בית משפט זה בפרשת ישקר (שם, בפסקה 25):
"הדו"חות הכספיים הם מקור חיוני למידע על מצבה של החברה. ... במסגרת חובת הגילוי של דו"חות כספיים של חברה בורסאית, נדרשת החברה לחשוף את רווחיה (או הפסדיה) של כל חברת בת או חברה קשורה לה...; עליה לצרף דו"חות כספיים של חברה כלולה... . ביסוד חובות גילוי אלה עומד הצורך ליתן תמונה מלאה על מצב עסקי החברה לציבור המשקיעים. בכך, ביקש מחוקק המשנה לוודא כי בהירות התמונה לגבי החברה הציבורית לא תתערפל מקום בו זו פועלת באמצעות חברות מוחזקות... . רק בדרך של גילוי נתונים כספיים על החברה הקשורה או הכלולה או המסונפת, ניתן לתת לציבור המשקיעים תמונה אמינה ומלאה על מצבה ותוצאותיה של החברה המחזיקה..." (ההדגשה לא במקור).
מהותיות המידע הנדרש בגילוי
--- סוף עמוד 44 ---
133. חובת הגילוי על-פי דיני ניירות ערך מתייחסת למידע מהותי שתאגיד חייב בגילויו לצורך מתן מידע רלבנטי, כולל ואמיתי למשקיע הסביר. על-פי חוק ניירות ערך, משמעות המושג "מידע מהותי" למשקיע הסביר היא בעלת היבט כפול, כללי ופרטיקולרי. בהיבט הכללי, מדובר בראש וראשונה בכל "פרט העשוי להיות חשוב למשקיע סביר השוקל רכישת ניירות ערך" (סעיף 16(א) לחוק ביחס לתשקיף) וכן בכל "ענין החשוב... למשקיע סביר השוקל קניה או מכירה של ניירות ערך של התאגיד" (סעיף 36(ג) לחוק ביחס לדו"חות שוטפים). בנילווה לכך, החוק מגדיר שורה של נושאים ספציפיים, שאינם בבחינת רשימה סגורה, המשקפים חלק מן העניינים המהווים "מידע מהותי", שעליהם יש לדווח (סעיף 17(ב) לחוק). תקנות ניירות ערך (פרטי התשקיף וטיוטת התשקיף – מבנה וצורה), התשכ"ט-1969, קובעות אלו פרטים יש לכלול בתשקיף; תקנות הדו"חות התקופתיים והמיידיים קובעות מה חייב תאגיד לכלול בדיווחיו התקופתיים והמיידיים – והכל מנקודת מבט של חשיבות ומהותיות המידע למשקיע הסביר. הוראות החוק והתקנות מתמקדות בגילויים של אותם פרטים שהדין ראה אותם כמהותיים לצורך גילוי נאות בפני המשקיע. הן אינן עוסקות כלל במידע שאינו חיוני לידיעת המשקיע, שברצותו, רשאי התאגיד לכלול אותו בדיווחיו, וברצותו, רשאי הוא להימנע מגילויו, והדבר לא יעלה ולא יוריד מבחינת חובת הגילוי החלה עליו. ההנחה היא, אפוא, כי מידע שגילויו נדרש מכח הדין הינו מהותי למשקיע כענין נורמטיבי, שאם לא כן, גילויו לא היה נדרש בבחינת חובה סטטוטורית (עמיר ליכט "על מהותיות ואי גילוי: בשולי פסק דין דסק"ש" תאגידים א/5, 3, 12 (2004) (להלן: ליכט)).