134. מטבע הדברים, לא ניתן לקבוע מראש רשימה סגורה של פרטים מהותיים החייבים בגילוי ביחס לכל תאגיד, אך ניתן גם ניתן להגדיר מראש, ולו בקווים כלליים, את הנושאים המרכזיים עליהם חלה חובת הגילוי.
135. הגדרת מהותיות המידע שיש לגלות למשקיע הסביר ניזונה, בין היתר, מאיזון בין אינטרס המשקיע הסביר בקבלת מלוא המידע החשוב, הנחוץ לצורך קבלת החלטה מושכלת ביחס לפעולה בשוק ההון, מצד אחד, לבין קיומו של אינטרס לגיטימי מוכר של התאגידים בשוק ההון שלא לחשוף, בניגוד לרצונם, פרטים עסקיים שונים המוחזקים על-ידם בסודיות עסקית, מצד שני (ימין ווסרמן, בעמ' 44). ההנחה היא, כי ההסדר הנורמטיבי ביחס להגדרת היקפה של חובת הגילוי נשען על איזון זה. נקודת האיזון לענין מהותיות המידע החייב בגילוי מייחסת משקל רב לצרכיו של המשקיע
--- סוף עמוד 45 ---
הסביר, במסגרת פעולתו בשוק ההון. עם זאת, במסגרת האיזון, חובת הגילוי אינה חורגת מהמידע המהותי החיוני למשקיע, כדי להותיר בידי התאגידים חופש תחרות עסקי, שאחד ממאפייניו הוא גורם הסודיות העסקית המהווה מאפיין מרכזי בתחרות בשוק חופשי.
136. בענין ברנוביץ עמד הנשיא מ' שמגר על היקף חובת הגילוי המוטלת על תאגיד לצורך מילוי דרישת "המהותיות" על-פי דיני ניירות ערך וקבע כי:
"חובת הגילוי משתרעת על עובדה, אשר לו המשקיע הסביר בניירות ערך היה יודע אודותיה, היה בכך כדי לשנות באופן משמעותי את מכלול האינפורמציה שעל בסיסה יקבל החלטות הנוגעות להשקעה בניירות ערך בחברה הנוגעת לענין..." (שם, בעמ' 837; כן ראו: ע"פ 5052/95 ואקנין נ' מדינת ישראל, פ"ד נ(2) 642, 645 (1996) (להלן: ענין ואקנין); ולאחרונה את עמדת השופטת ארבל בפרשת הורוביץ).
137. מידע מהותי למשקיע הסביר משמעו – עובדות אשר ידיעתן עשויה להביא לשינוי בתמונת הנתונים הניצבת בפניו, שעל יסודה הוא מקבל את החלטתו בענין נייר הערך; עובדה מהותית לענין זה משמעה עובדה העשויה להוות מרכיב חשוב בנכונותו של אדם לרכוש או למכור נייר ערך; עובדה היא מהותית אם קיים סיכוי של ממש כי להשמטתה תהיה השפעה של ממש, ישירה או עקיפה, על ההחלטה אם לבצע עסקה, אם לאו; לצורך היותו של נתון ענין מהותי החייב בגילוי, אין הכרח כי הוא יהווה נתון מכריע לצורך החלטה בדבר ביצוע עסקה. די בכך שיהווה נתון אחד מתוך מכלול נתונים חשובים רלבנטיים לצורך כך (ענין ואקנין, בעמ' 654; ע"פ 1027/94 זילברמן נ' מדינת ישראל, פ"ד נג(4) 502, 522 (1999); רע"פ 8472/01 מהרשק נ' מדינת ישראל, פ"ד נט(1) 442 (2004) (להלן: ענין מהרשק)). מידע מהותי עשוי להיחשב ככזה גם אם הוא נראה שולי וטריביאלי כשהוא עומד לעצמו, ובלבד שבהצטרפו למסכת נתונים כוללת, חשיבותו עשויה להפוך מהותית (פסרמן-יוזפוב בספרה, בעמ' 184).