--- סוף עמוד 47 ---
142. תכלית הנורמה הקבועה בסעיף 53(א)(4) לחוק טמונה בעקרון הגילוי הנאות. נורמה זו מבוססת על ההכרה בחשיבות זרימת מידע מלא בין הגורמים השותפים לפעילות בשוק ההון. היא נועדה להבטיח כי ההשקעה בשוק ההון תתבסס על נתונים מלאים ואמיתיים, ותאפשר קבלת החלטות מושכלות של המשקיע שאין בידו מקורות מידע עצמאיים משלו. היא נועדה למנוע מעשי מרמה, ולשמור על אמון הציבור בשוק ההון (ענין פולק, בעמ' 105; ענין ואקנין, בעמ' 652-653). עקרון הגילוי נועד להרתיע בעלי כח בחברות הציבוריות, ולפקח על מהלכיהם (ענין גיבור סברינה; פרשת ברנוביץ, בעמ' 831; 175p. , Loss).
143. סעיף 53(א)(4) לחוק בנוי, מטבע הדברים, מיסוד עובדתי ומיסוד נפשי. בסיפא לו מצויה החזקה הניתנת לסתירה, המתייחסת ליסוד הנפשי.
היסוד העובדתי
144. היסוד העובדתי בעבירה ככל שהוא רלבנטי לענייננו, בנוי משתי חלופות: חלופה ראשונה מתקיימת כאשר מופרת הוראה מהוראות הדין ביחס לחובת הדיווח של התאגיד. החלופה השנייה עניינה בגרימה לכך שבדיווח הנמסר לרשויות הפיקוח על-פי הדין יימצא פרט מטעה.
145. העבירה בענייננו היא עבירה התנהגותית, שיסודותיה העובדתיים אינם כוללים תוצאה אסורה. לפיכך, לצורך השלמת היסוד העובדתי של העבירה אין חשיבות לשאלה אם המשקיע הוטעה בפועל כתוצאה מאי הדיווח, או מהכללת פרט מטעה בדיווח. לכן, לא מוטלת על התביעה חובה להראות כי משקיע מסוים אכן הוטעה בפועל כתוצאה מהפרת חובות הדיווח. לצורך הוכחת היסוד העובדתי די בכך כי לא קויימה חובת הדיווח, או שנכלל בדיווח פרט מטעה. בהוכחת יסוד עובדתי זה קמה הנחה נורמטיבית כי המשקיע הסביר מצוי בנחיתות אינפורמטיבית, המקשה עליו לקבל החלטה מושכלת בתחום שוק ההון (עדיני, בעמ' 726).
היסוד העובדתי בענייננו
146. אין חולק, כי מתקיימת בענייננו החלופה הראשונה של היסוד העובדתי, המתייחסת לאי קיום חובות הדיווח של חב' דסק"ש, תוך הפרת הוראות סעיף 36 לחוק
--- סוף עמוד 48 ---
והתקנות על-פיו, המחייבים צירוף דו"חות החברות הכלולות לדו"חות החברה המדווחת. נקודת מוצא זו יכולה להדריך אותנו בניתוח שאר יסודות העבירה.
147. אוסיף, ואפשר אף מעבר לנדרש, כי בעיני יש משקל רב לטענת התביעה לפיה אי צירוף דו"חות החברות הכלולות לדיווח חב' דסק"ש לבורסה ולרשם החברות עונה גם לחלופה השנייה של היסוד העובדתי, הדנה במצב שבו בדו"ח שנמסר לרשות פיקוח נמצא "פרט מטעה". בעצם אי צירופם של דו"חות החברות הכלולות לדיווחי חב' דסק"ש שהוגשו לרשות ולרשם החברות, נמצא "פרט מטעה", המתקיים, בין היתר, במצב של השמטה וחסר של פרטים מהותיים, ולא רק במצב של הכללת נתון פוזיטיבי מוטעה. הגדרת "פרט מטעה" בסעיף ההגדרות בפתח חוק ניירות ערך היא – "לרבות דבר העלול להטעות משקיע סביר, וכל דבר חסר שהעדרו עלול להטעות משקיע סביר" (ההדגשה לא במקור). הנה כי כן, משמעות "פרט מטעה" בתפיסתו של חוק ניירות ערך אינה מוגבלת לפרט המצויין בפועל בדו"ח. היא כוללת גם פרט מהותי שהושמט ממנו, ואשר העדרו עלול להטעות משקיע סביר לצורך קבלת החלטה מושכלת בשוק ההון.