פסקי דין

רעפ 11476/04 מדינת ישראל נ' חברת השקעות דיסקונט בע"מ - חלק 49

21 פברואר 2010
הדפסה

--- סוף עמוד 63 ---

כללו פרטים נרחבים אודות מצבן העסקי שרק פרישתם המלאה בפני המשקיע היתה עשויה להניח בפניו תמונת מצב מלאה.

187. בענייננו, מהותיות המידע הכלול בדו"חות החברות הכלולות עולה גם מעצם סירובן לחשוף אותו בציבור, דוקא בשל מהותיותו. חשיבותו של חומר נתונים זה למשקיע הסביר נלמדת, בין היתר, מעדותו של מר איתן ורטהיימר מחב' ישקר בבית משפט השלום. מר ורטהיימר תיאר את דרישת מנהלי חב' ישקר כלפי חב' דסק"ש שלא ייחשף כל מידע בציבור ביחס לחברה, ובכלל זה נתונים בדבר מכירות וגידול במכירות, אחוזי ייצוא, כמות עובדים, וכל פרט אחר בדו"ח החברה:

"...היה מיתון בשוק הבינלאומי, והגידול בהכנסות שלי הצביע שיש לי מוצרים שנמכרים היטב, נתון המעודד את המתחרים שלי להציג מחירים אטרקטיביים ולהעתיק את המוצרים. אחר כך ניסו להוריד את המחירים כדי להוריד לי את כמות המכירות, וניסו להעתיק שיטות השיווק שלנו, מבצעים, סמינרים..." (פרוטוקול הדיון, בעמ' 113).

לשאלת בית המשפט מה ניתן ללמוד מאחד המסמכים ענה מר ורטהיימר:

"אפשר ללמוד על חשיפה פיננסית, על מדיניות מלאי ומדיניות שירות, על אחוז היעילות של הייצור לפי רווח גולמי, על הצלחה או אי-הצלחה במוצרים בשנים מסוימות, חיבור אינפורמציה פיננסית עם אינפורמציה טכנית בשוק, נותנים תמונה שלמה על החברה" (פרוטוקול הדיון, בעמ' 114).

188. נתונים אלה, הקשורים באופן ישיר להצלחתה העסקית של חב' ישקר ולרמת רווחיותה, חורגים מגדר נתונים על "הרכב ההון, הקרנות והעודפים... נכסיה הקבועים, על רכושה השוטף נטו ועל רווחיה לאחר מס" אותם התכוונה חב' דסק"ש לכלול בדיווחיה, על-פי בקשת הפטור שהגישה לרשות ניירות ערך. הנתונים של חב' ישקר המופיעים בדו"חות מטעמה מהווים מידע מהותי, שיש בו "כדי לשנות באופן משמעותי את מכלול האינפורמציה שעל בסיסה יקבל (המשקיע) החלטות הנוגעות להשקעה בניירות ערך בחברה..." (ענין ברנוביץ, בעמ' 837). זהו מידע מהותי העשוי להשפיע על מחיר נייר הערך של החברה, וככזה הוא מידע מהותי (ענין מהרשק, בעמ' 456). אין פלא, אפוא, כי רשות ניירות ערך סרבה לבקשת הפטור של חב' דסק"ש מצירוף דו"חות החברות הכלולות לדיווחיה, שכן היא התייחסה אליהם כאל דו"חות

--- סוף עמוד 64 ---

מהותיים שחובה לגלותם לציבור. כך לגבי חב' ישקר, וכך לגבי חב' תפרון, שהיתה במועד הקובע חברה מפסידה שפורקה בשלב מאוחר יותר. בית המשפט המחוזי ציין בפסק דינו כי בדו"ח הכספי של חב' דסק"ש ליום 31.12.90 ישנה פיסקה הכוללת מידע רב לגבי חברה זו, וכי בדו"ח התקופתי לשנת 1990, סכום הפסדיה נקוב במדויק. כן מצויין באותו דו"ח כי חב' דסק"ש התקשרה בהסכם עם בעלי המניות האחרים בחב' תפרון בדבר תכנית להבראתה. על פני הדברים נראה, כי חרף הכללתם של פרטים אלה בדיווחי חב' דסק"ש, לא ניתנו למשקיע הסביר מלוא הנתונים בדיווחי חב' דסק"ש, שמהם יכול היה לנתח אל נכון את מצבה של חב' תפרון. לא ניתן לדעת מדיווחי חב' דסק"ש בלבד ממה נובעים הפסדי חב' תפרון, האם מדובר במצב מתמשך או נקודתי, ומה היו הסיכויים העתידיים של חב' תפרון להיחלץ מקשייה.

עמוד הקודם1...4849
50...85עמוד הבא