189. מסקנתי היא, אפוא, כי דו"חות החברות הכלולות היו מהותיים לעסקיה של חב' דסק"ש. משכך, חובה היה לצרפם לדו"חות התאגיד המדווח שהוגשו הן לרשות ניירות ערך, והן לבורסה ולרשם החברות. דו"חות החברות הכלולות צורפו לדיווחי חב' דסק"ש לרשות. הם לא צורפו, כאמור, לדיווחי התאגיד לבורסה ולרשם.
190. בהשמטת דו"חות החברות הכלולות בכללותם מדו"חות חב' דסק"ש היה כדי להטעות משקיע סביר, שכן בלעדיהם נמנע ממנו לקבל החלטה מושכלת ביחס לניירות הערך של חב' דסק"ש. השמטת הדו"חות כאמור לא אפשרה למשקיע במשך מספר שנים לקבל תמונת נתונים מלאה, אמיתית ועדכנית על מצבה העסקי האמיתי של חב' דסק"ש.
התממשות הלכת הצפיות במשיבים
191. בית משפט השלום קבע, כי כל הנאשמים שהתייצבו לפניו, הם המשיבים, ועימם עמוס בנקירר ויעקב אשל, היו מודעים לעובדה כי הוגשו לרשות בקשות פטור מצירוף דו"חות החברות הכלולות לדו"חות חב' דסק"ש. כן היו מודעים לדחיית בקשות פטור אלה. עוד נקבע, כי כל הנאשמים ידעו על חובת צירוף הדו"חות הכספיים של החברות הכלולות לדו"חות חב' דסק"ש שיש להגישם לשלוש הרשויות. החלטתם שלא לצרף את דו"חות החברות לדו"חות חב' דסק"ש המוגשים לבורסה ולרשם נבעה ממטרה להסתיר את דו"חותיהן הכספיים של החברות, ובמיוחד זו של חב' ישקר, מן הציבור וממתחריה של חב' ישקר. המטרה בהסתרת המידע מהבורסה, כמוהו כרצון להסתיר את המידע מהציבור הרחב, שכן בבורסה פתוחים הדו"חות לעיון הציבור
--- סוף עמוד 65 ---
הרחב. המניע באי צירוף הדו"חות, בין אם נבע משאיפה לרצות את משפחת ורטהיימר בחב' ישקר, ובין אם מקורו במטרת הסתרה אחרת של המשיבים, אינו מעלה ואינו מוריד, ואין בו כדי להכשיר הפרה של החוק שיש לה מאפיינים פליליים.
192. בית משפט השלום הוסיף וקבע קביעות שונות, לביסוס מסקנתו האמורה: נקבע, כי כתוצאה מאי צירוף הדו"חות, הוצג למשקיע הסביר מצג לא נכון, כאילו דו"ח החברה הכלולה שלא צורף אינו מהותי, או שנתקבל פטור מהרשות מצירוף הדו"ח. עוד נקבע, כי המשקיע הסביר לא יכול היה לדעת כי התמונה הכספית שהונחה לפניו אינה מלאה, ואינה עומדת בדרישות החוק, המחייב מתן גילוי נאות על מצבה של חב' דסק"ש, ובכלל זה – מצב החברות הכלולות. עוד נקבע, כי ציבור המשקיעים היה מתקשה להניח כי חב' דסק"ש, המוכרת כחברה ציבורית הפועלת בצורה הוגנת וחוקית, פועלת למעשה כדי להסתיר ממנו מידע.