241. עמדת המדינה בעיקרה היא כי קבלת הבקשה להביא את עדותו של רו"ח פרל בשלב זה של הדיון תפגע קשות בסופיות הדיון. רו"ח פרל, כעובד רשות ניירות ערך, היה ער לניהול ההליך מתחילתו, וחרף זאת, העלה לראשונה את גרסתו שנים רבות לאחר הארועים – לאחר סיום ההליכים בשתי ערכאות ובסמוך לסיומו בערכאה שלישית. בנסיבות אלה אין להתיר כיום את פתיחת מסכת הראיות, ולהעלות טענות חדשות שלא התבררו ואשר ניתן היה לבררן במהלך המשפט.
242. כלל הוא, כי על בעלי הדין להביא ראיותיהם בפני הערכאה הדיונית, וכי ערכאת ערעור לא תקבל ראיות, דרך כלל. עם זאת, סעיף 211 לחוק סדר הדין הפלילי, קובע כי "בית המשפט רשאי, אם היה סבור כי הדבר דרוש לעשיית צדק, לגבות ראיות או להורות לערכאה הקודמת לגבות ראיות שיורה". השיקולים לעשיית שימוש בסמכות האמורה הם ראשית, כי המבקש להגיש את הראייה לא יכול היה להביאה בפני הערכאה הראשונה; שנית, והעיקר - האם טיבן של הראיות הנוספות, והכוח הראייתי הטמון בהן, עשויים לגרום לשינוי החלטת הערכאה הקודמת (ראו: ע"פ 334/86 סבאח נ' מדינת ישראל, פ"ד מד(3) 857, 870-871 (1990)). אל מול אלה נשקלים, בין היתר, אינטרס סופיות הדיון, ויציבות ההליך השיפוטי. נוכח קיומם של ערכים אלה, רק כאשר כוחה ומשקלה של הראייה החדשה הוא רב, ועשיית הצדק מותנית בהבאתה, תותר
--- סוף עמוד 82 ---
הגשתה בשלב מאוחר של המשפט (קדמי, סדר הדין בפלילים, בעמ' 1365-1367); ע"פ 10221/06 ג'ורן נ' מדינת ישראל, פסקאות 13-14 ([פורסם בנבו], 17.1.2008); ע"פ 5874/00 לזרובסקי נ' מדינת ישראל, פ"ד נה(4) 249, 259 (2001); ע"פ 1742/91 פופר נ' מדינת ישראל, פ"ד נא(5) 289, 296 (1997)). כאשר קבלת הראייה הנוספת כרוכה ב"פתיחת המשפט מחדש", הכף תיטה לאי קבלתה (קדמי, סדר הדין בפלילים, בעמ' 1369).
243. דין הבקשה לקבלת הראייה הנוספת בענייננו להידחות מטעמים שונים.
ראשית, אין מדובר בראייה חדשה אשר לא היה בידי המשיבים להביאה בפני הערכאות הקודמות. אמנם, דבריו של רו"ח פרל נשמעו לראשונה ביום 25.10.07, ולאחר מכן הועלו על הכתב, אולם, מן הבחינה המהותית, לו רצו המשיבים לחקור את רו"ח פרל, או עובד רשות אחר שהיתה לו נגיעה לעניינם במסגרת תפקידו, יכלו לעשות כן במהלך המשפט במועד המתאים לכך. המשיבים ידעו מי הם הגורמים ברשות שטיפלו בעניינם, ויכולת הבחירה את מי לזמן כעדי הגנה היתה נתונה בידיהם. רו"ח פרל היה מוכר למשיבים כמי שהיה חתום על דחיית בקשת הפטור שהגישו לרשות. אין מדובר, אפוא, בעובד עלום שם אשר נבצר מהמשיבים לדעת על קיומו, ועל חלקו בקבלת החלטות הרשות בעניינה של חב' דסק"ש.