שנית, משקלה הלכאורי של גרסת רו"ח פרל אינו מצדיק את קבלתה בשלב זה של המשפט, שכן אין בה, על פני הדברים, כדי לקעקע או להחליש את קביעות העובדה שנקבעו בפרשה זו. בתמצית ייאמר, כי התיזות העובדתיות שרו"ח פרל טוען להן אינן נתמכות כל עיקר על-ידי עובדי רשות אחרים שהעידו במשפט, אשר עדויותיהם נתקבלו כאמינות וכמשקפות דברים כהווייתם. כבישת גרסתו של פרל במשך שנים כה רבות מעלה באופן טבעי הרהור בדבר משקלם הסגולי של הדברים העולים מפי עובד ציבור כ-17 שנים לאחר התרחשות הארועים, ובמיוחד כשהוא ער ומודע כל העת לניהול המשפט על שלביו השונים ועל ערכאותיו השונות, וממלא פיו מים. גרסתו של רו"ח פרל לפרטיה מעוררת תמיהה אף לגופה. אחת הטענות העולות על-ידו היא כי הרשות קבלה הודעות טלפוניות מטעם חב' דסק"ש על כוונתה שלא לצרף את דו"חות חברות כלולות לבורסה ולרשם החברות וכי היא בעצם ידעה על כך כל העת. משמעות טענה זו היא, כי רשות ניירות ערך נתנה הסכמה מדעת ובשתיקה להפרה עמוקה של חובות פיקוח המוטלות עליה מכח חוק. טענה כזו אינה מתיישבת עם גרסתם של המשיבים
--- סוף עמוד 83 ---
עצמם, שמעולם לא טענו לה קודם לכן. יתר על כן, תגובת הרשות, עם היוודע דבר אי צירוף דו"חות החברות הכלולות לדיווחי חב' דסק"ש לבורסה, מלמדת באופן ברור כי לא ידעה קודם לכן, ואף לא חשדה כהוא זה, כי הדו"חות הרלבנטיים לא צורפו.
244. טענתו הנוספת של רו"ח פרל בדבר קיום נוהג של חברות ציבוריות מסוימות שלא לצרף דו"חות חברות כלולות לדיווחיהן לבורסה אלא לרשות בלבד, אפילו היא נכונה, אין בה כדי להועיל למשיבים כלל ועיקר. נוהג כזה מנוגד בבירור לדרישות החוק. הפרת דרישת החוק על-ידי אחרים אינה מהווה הגנה למשיבים בהפרתם את חובות הדיווח המוטלות עליהם. המשיבים היו מודעים באופן מלא לאי חוקיות התנהלותם בענין זה, בין אם אחרים נהגו כך גם הם, ובין אם לאו.
245. גם טענתו של רו"ח פרל לפיה הרשות איפשרה לגורמים שונים לעיין בדו"חות שהוגשו לה, אינה מעלה ואינה מורידה. ככלל, דו"חות התאגידים המדווחים שנמסרו לבורסה ולרשם הם אלה שהועמדו לעיון הציבור. אם ובמידה שגם הרשות איפשרה עיון בדו"חות התאגידים בצורה מבוקרת, היה זה, מכל מקום, נחלתם של בודדים שהגישו בקשות עיון מיוחדות, ואין הדבר משנה לענייננו, שכן ברור כי לא זו היתה מתכונת ההתנהלות המקובלת ברשות ניירות ערך (עדות מר צבי בקר ז"ל, פרוטוקול ישיבת בית משפט השלום מיום 14.5.00, בעמ' 34). מעבר לכך, הוכח כי המשיבים פעלו כפי שפעלו בדרך של צירוף דו"חות החברות הכלולות לדיווחי חב' דסק"ש שהוגשו לרשות, ונמנעו מצירופם לדיווחים שהוגשו לבורסה ולרשם דוקא בשל ידיעתם כי לציבור הרחב אין נגישות לעיון בדו"חות ברשות, בשונה מהבורסה. מקצת המשיבים אף העידו על כך במישרין בבית המשפט. כך העיד למשל שלמה כהן: