"ש. למה זה נעשה כך.
ת. הגשה לבורסה ולרשם החברות פירושה גילוי לציבור ולכן לא צורפו הדו"חות לעותקים שהוגשו לשתי הרשויות האלה.
ש. הגשת הדו"חות של ישקר, תפרון וטכנולוגיית להבים לרשות ניירות ערך אין פירושם גילוי לציבור?
ת. כנראה כך חשבו, שזה לא יגיע לידיעת הציבור..." (מוצג ת/115, גליון 5, שורות 5-10).
ולענין הבחירה באופציה שלא לצרף את דו"חות החברות הכלולות לדו"חות חב' דסק"ש המוגשים לרשם החברות ולבורסה העיד כך:
--- סוף עמוד 84 ---
"ש. כיצד הסביר דב תדמור את החלטתו?
ת. החשש שצירוף הדו"חות אפילו נעשה לעותק אחד שמוגש לבורסה ולרשם יהווה פרסום של הדו"חות לציבור ויגיע לידיעת הציבור באמצעות העיתונות ואמצעי התקשורת. ולכן נקט באלטרנטיבה של צירוף רק לרשות" (מוצג ת/112, בגליון 3, שורות 14-17).
246. דברים דומים עולים גם מדברי יעקב אשל. הוא אישר בבית המשפט השלום את דבריו בחקירה הרשות, כי החל בשנת 1991 נמנעה חב' דסק"ש מלשלוח דו"חות כספיים של ישקר לבורסה, מתוך מגמה "שדו"חות ישקר לא יפורסמו בציבור במלואם..." (מוצג ת/9, גליון 25, שורות 12-13). כן ציין כי "...פרסום דו"חות לבורסה לניירות ערך הוא פרסום לציבור, ופרסום דו"חות לרשות לא נחשב לפרסומו בציבור..." (מוצג ת/9, גליון 20, שורות 5-8), וכן - "...כדי שדו"חות ישקר לא יפורסמו בציבור במלואם, כפי שהיה קורה אם הדו"חות היו מגיעים לבורסה, כדי שלא להגיע לסכסוך עם איתן וסטף ורטהיימר..." (מוצג ת/9, גליון 25, שורות 12-16). כאשר תיאר בוק את הדילמה אליה נקלעו הוא וחבריו, ציין "...מצד שני ידענו שתהיה בעיה אם הדו"חות הכספיים יפורסמו בציבור..." (פרוטוקול הדיון, בעמ' 100).
247. טענתם של המשיבים לאורך כל הדרך היתה כי נהגו כפי שנהגו בצירוף הסלקטיבי של דו"חות החברות הכלולות בשל הרצון להימנע מסכסוך עם משפחת ורטהיימר, שהתנגדה לפרסום דו"חות חב' ישקר בציבור. גרסת רו"ח פרל, שהמשיבים מבקשים היום להביאה, סותרת את בסיס טענתם הם לאורך המשפט כולו.
248. משקלה הערכי של הראייה החדשה אינו רב לאור הדברים שהובאו לעיל. מעבר לכך, משמעות קבלתה היא פתיחת המשפט מחדש, והבאת עדות רו"ח פרל, ובצידה עדויות עדים אחרים שיצטרכו להתייחס לגרסתו, ובהם אנשי רשות ניירות ערך, אשר כבר העידו ארוכות על אופן התנהלותה של הרשות במועדים הרלבנטיים, ואשר עדותם נתקבלה כאבן יסוד בתשתית הראייתית.