249. בנסיבות ענין זה, הגשת הראייה החדשה אינה מתיישבת עם אינטרס סופיות ההליך; מנגד, היא אינה משרתת את עשיית הצדק עם המשיבים במובן המהותי, בשל התמיהות כבדות המשקל שהיא מעוררת לא רק בשל עיתוי העלאתה, אלא גם נוכח תכניה והשלכתם על הנושאים המחייבים הכרעה.
--- סוף עמוד 85 ---
250. הבקשה להצגת הראייה הנוספת נדחית, אפוא.
הרשעה בעבירה לפי סעיף 53(ג)(8) לחוק ניירות ערך
251. הצדדים טענו לפנינו לענין בקשתה החלופית של המדינה בערכאה זו, להרשיע את המשיבים בעבירה על סעיף 53(ג)(8) לחוק ניירות ערך. עבירה זו מדברת אף היא באי צירוף דו"חות, אך היא בעלת אופי טכני בעיקרו, ואינה כוללת יסוד נפשי דומה. היא נועדה למצבים בהם מדובר בהפרת חובת דיווח מקרית, שלא נילווה לה יסוד נפשי של כוונה מיוחדת להטעות משקיע סביר. משקבענו כי במשיבים התקיים היסוד הנפשי של כוונה להטעות משקיע סביר, אין מקום להיזקק לנושא העבירה החלופית, אשר איננה מחייבת קיומו של יסוד נפשי מיוחד כאמור.
252. המשיבים שטחו בפנינו מספר טענות נוספות, המובילות, לטענתם, לזיכויים בדין. נדון בהן עתה.
התיישנות העבירות
253. הארועים נשוא העבירות בכתב האישום בוצעו בתקופה שבין 1990 ל-1995. תקופת ההתיישנות לצורך העבירות נשוא ענייננו היא חמש שנים מיום ביצוען. בבית משפט השלום טענו פרקליטי המשיבים כי חלה התיישנות על העבירות נשוא כתב האישום. המדינה טענה, כי דין הטענה להידחות משלושה טעמים. האחד, כי פעולות החקירה שביצעה הרשות החל בחודש פברואר 1996 הפסיקו את מירוץ ההתיישנות. השני, כי עבירה על סעיף 53(א)(4) היא עבירה נמשכת, ולפיכך מירוץ ההתיישנות מתחיל רק ממועד הגשת דו"חות חב' דסק"ש כנדרש על-פי הדין; הטעם השלישי הוא היקש מסעיף 8 לחוק ההתיישנות, התשי"ח-1958 (להלן: חוק ההתיישנות), הקובע כי אם נעלמו מן התובע העובדות המהוות את עילת התובענה, מסיבות שלא היו תלויות בו ושאף בזהירות סבירה לא יכול היה למנוע אותן, תתחיל תקופת ההתיישנות ביום שבו נודעו לתובע עובדות אלה.
254. בית משפט השלום דחה על הסף שניים מהטעמים האמורים: הוא קבע כי פעולות החקירה של הרשות לא החלו בשנת 1996, כטענת המדינה, אלא בשנת 1998. עוד קבע, כי סעיף 8 לחוק ההתיישנות אינו רלבנטי להליך פלילי. עם זאת, הוא קיבל
--- סוף עמוד 86 ---
את טענת המדינה לענין היות העבירה על סעיף 53(א)(4) לחוק ניירות ערך עבירה נמשכת. בענין זה הוא קבע, כי במשך מספר שנים הגישה חב' דסק"ש את דיווחיה לבורסה ולרשם החברות שלא בהתאם לחוק. רק בראשית שנת 1996 הוגשו הדו"חות כדין, ועל כן, נקבע כי רק בשנה זו החל מנין ההתיישנות לפעול. בית משפט השלום מצא תימוכין לגישתו בדבר היות העבירה נמשכת, בסעיף 53(ד) לחוק ניירות ערך, הפותח במילים: "בעבירה נמשכת על הוראות סעיפים 36, 36ב או 37 או תקנות לפיהם..." (הדגשה לא במקור).