--- סוף עמוד 102 ---
294. מעבר לדרישת "המהותיות" של המידע כתנאי לחובת גילויו, המהווה כשלעצמה גורם מאזן בין האינטרסים הנוגדים, חוק ניירות ערך עצמו יצר מנגנון נוסף לאיזון ראוי במצבים מיוחדים. הדבר משתקף בסמכות שהוקנתה לרשות ניירות ערך ליתן פטור מגילוי בתשקיף או בדו"חות של תאגיד, בין היתר, בעילה של שמירה על סוד מסחרי. סעיף 19 לחוק, שעניינו פטור מגילוי בתשקיף, קובע:
"פטור מגילוי
(א) הרשות רשאית לפטור את המציע מהכללתו של פרט בתשקיף אם –
(1) לדעתה, שמירה על סוד מסחרי של המציע מצדיקה אי גילוי הפרט, ובלבד שאינו פרט שאילו היה כלול בתשקיף היה משקיע סביר עשוי להימנע מרכישת ניירות הערך המוצעים;
(2) גילויו עלול לפגוע בביטחון המדינה או בכלכלתה או בחקירה שמנהלת משטרת ישראל או הרשות, ושר הביטחון או שר האוצר או שר המשטרה או יושב ראש הרשות, לפי הענין, או מי שאחד מהם הסמיכו לכך, אישר בתעודה בחתימת ידו כי יש בגילוי פגיעה כאמור".
(ב) מצאה הרשות כי מבחינת עניינו של משקיע סביר השוקל רכישת ניירות הערך המוצעים, גילוי פרט כאמור בסעיף קטן (א)(2) הוא חשוב, לא תתיר את פרסום התשקיף.
(ג) ניתן פטור לפי סעיף קטן(א), יצויין בתשקיף כי ניתן פטור מגילוי."
הסדר דומה הוחל, בשינויים המחויבים, גם על פטור מגילוי בדיווח או בהודעה, כקבוע בסעיף 36ג לחוק:
"פטור מדיווח
(א) הרשות רשאית לפטור תאגיד מגילוי פרט בדו"ח לפי פרק זה אם ראתה שנתמלאו התנאים האמורים בסעיף 19(א)(1), בשינויים המחוייבים.
(ב) בית המשפט המחוזי רשאי לפטור תאגיד מגילוי פרט בדו"ח לפי פרק זה, אם ראה שנתמלאו התנאים האמורים בסעיף 19(א)(2), בשינויים המחוייבים; היועץ
--- סוף עמוד 103 ---
המשפטי לממשלה יהיה המשיב בבקשה לפי סעיף קטן זה.
(ג) ניתן פטור מגילוי לפי סעיף זה, יצויין הדבר בדו"ח".
295. הסמכות הנתונה על-פי החוק להעניק פטור מגילוי פרט בתשקיף או בדו"ח של התאגיד המדווח מטעמים של שמירה על סוד מסחרי נתונה לרשות ניירות ערך. לשם הענקת הפטור, צריכה הרשות להשתכנע כי מתקיימים התנאים המצטברים הבאים: התנאי הראשון הוא, שפרט המידע שבגינו מבוקש הפטור הוא בגדר "סוד מסחרי". סוד מסחרי איננו מוגדר בחוק ניירות ערך. זהו מונח רחב, העשוי לכלול סוגים רבים של סודות מסחריים: סודות מקצועיים, טכניים, פטנט וקנין רוחני, וכן סוד מסחרי הנוגע לפעילות התאגיד. בהעדר הגדרה בחוק, הופקד בידי רשות ניירות ערך שיקול דעת רחב מתי, ובאילו תנאים, ניתן לראות בנתון מסוים משום סוד מסחרי (עדיני, בעמ' 171). התנאי השני הוא, כי הגנה על הסוד המסחרי מצדיקה את אי גילויו של הפרט. על הרשות לבחון אם גילוי הפרט יפגע בתאגיד באופן משמעותי ביחס לתאגידים אחרים, שכנגדם הוא מתחרה. התנאי השלישי הוא, כי פרט המידע אותו מבקשים לחסות איננו כזה שאילו היה נודע בציבור, כי אז משקיע סביר היה עשוי להימנע מרכישת ניירות ערך של אותו תאגיד, ויש להניח כי הדבר חל גם על החלטה חשובה אחרת בתחום שוק ההון. משמעות הדבר היא, כי ניתן לפטור מגילויו של פרט מידע שיש בו סוד מסחרי רק כאשר הוא אינו מהותי ברמה גבוהה לשיקולי המשקיע הסביר הפועל בשוק. מצב שבו אי גילוי הפרט שהוא בבחינת סוד מסחרי הינו חשוב ביותר לתאגיד, ומנגד – אי גילויו לא יפגע פגיעה ממשית בשיקולי המשקיע – מאפשר להורות על מתן פטור, אף שעלול להיות בכך משום איפכא מסתברא: "אכן, אם תאגיד יבקש למנוע פרסום או גילוי של 'סוד מסחרי' בנימוק, כי הפרסום עלול לפגוע בתאגיד, בעסקיו או בפעילותו, הרי עצם העלאת טיעון זה עלול לשמש להוכחת 'מהותיותו' של אותו סוד מסחרי, ואזי - לשלול מהרשות אפילו את שיקול הדעת להעניק פטור" (עדיני, בעמ' 172).