מעמדו של התובע אצל הנתבעת
15. התובע החל עבודתו בנתבעת כסמנכ"ל שיווק ולאחר מכן כיהן כמנכ"ל. מאחר שהצדדים מיקדו טענותיהם בעיקר בתקופת העבודה כמנכ"ל, תבחן תחילה תקופת התקשרות זו.
16. לפי הפסיקה, מעמדו של אדם כ"עובד" הוא דבר הקרוב לסטטוס, שאין להתנות עליו (ע"ע ארצי) 176/09 מואב - תפנית וינד בע"מ, 9.11.10). על כן על בית הדין לבחון את מהות היחסים בין הצדדים, על יסוד המבחנים שנפסקו בפסיקה ולאור הראיות שהוצגו בהליך.
כידוע, המבחן העיקרי לקיומם של יחסי עובד – מעסיק הוא מבחן ההשתלבות, על הפן והחיובי והשלילי שבו. כמו כן נבחנים מבחנים עזר שונים, כגון שאלת קיומו של קשר אישי, מבחן הפיקוח, הכח לשכור ולפטר עובדים, מקום ביצוע העבודה, מי מספק את כלי העבודה, הסכמת הצדדים לגבי אופן ההעסקה, צורת תשלום השכר ואופן ניכוי מס הכנסה ותשלומים לביטוח לאומי (ר' למשל הנפסק בבג"צ 5168/93 מור נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד נ (4) 646 (1996); ע"ע (ארצי) 43175-11-11 אשר ויצמן ד. יער חקירות בע"מ - חורש, 25.06.2018).
יישומו של מבחן ההשתלבות נעשה בבחינת הפן החיובי והפן השלילי.
בפן החיובי, תנאי להשתלבות במפעל הוא קיומו של מפעל יצרני לשירותים או מפעל אחר שניתן להשתלב בו, כאשר הפעולה המבוצעת צריכה לפעילות הרגילה של המפעל, ושהמבצע את העבודה מהווה חלק אינטגרלי מהמערך הארגוני הרגיל של המפעל, ועל כן אינו "גורם חיצוני" ועבודתו אינה "רק נלווית לו" ואינה מיועדת להשלים את פעולת המפעל (דב"ע לד/ 3-9 אדמון - מדינת ישראל , פד"ע ה 169 (1974)).
בפן השלילי - נבחן אם האדם בו מדובר אינו בעל עסק משלו המשרת את המפעל כגורם חיצוני (דב"ע לא/ 3-27 עיריית נתניה - בירגר, פד"ע ג 177 (1971); מ. גולדברג "עובד ומעביד – תמונת מצב" עיוני משפט יז 19, 30 (1992)).
17. אין חולק שבין החברה בבעלות התובע, דם הכרמל ובין הנתבעת הוחלפה טיוטת "הסכם מתן שירותים". במסגרת ההסכם, הצדדים הגדירו את ההתקשרות ביניהם כיחסים קבלניים ומעמדה של חברת דם הכרמל הוגדרה כ"נותן שירותים" (סעיף 2 להסכם).
מהראיות עולה כי התובע בחר במודע להתקשר עם הנתבעת כנותן שירותים, באמצעות החברה שבבעלותו, כפי שיפורט להלן.
18. התובע כיהן כמנכ"ל בנתבעת החל מחודש מאי 2014, כאשר לשיטתו, "הסכם מתן שירותים" עיגן הסכמות אלה מיום 1.4.16 (סעיף 8 לסיכומי התובע). למרות שהתובע מבקש בהליך זה לקבוע כי בניגוד להסכם, זה, יש לראות בו כ"עובד" של הנתבעת, אף התובע מתייחס להסכם כאל חוזה מחייב, שכן על יסוד אותו הסכם נתבע תשלום בונוס.