ז. מטעם התובע הוגשו שלושה תצהירים (שני תצהירים הוגשו לאחר שחלף המועד להגשת תצהירי התובע). בסופו של יום, רק התובע העיד בפני בית הדין ושאר עדיו לא התייצבו לישיבת ההוכחות. על כן לא ניתן כל משקל לתצהירים אלה. עם זאת יש לציין כי רק בפתח ישיבת ההוכחות התובע הודיע כי העדות לא התייצבו, וזאת למרות שחלק מהליכי גילוי המסמכים נגעו לעדות אלה (ר' למשל החלטה מיום 30.5.19). עניין זה ימצא ביטוי בפסיקת הוצאות ההליך.
ח. מטעם הנתבעות העיד מר רפי כהן, ששימש בתקופה הרלוונטית כיו"ר דירקטוריון הנתבעת.
4. להלן גרסת התובע ותמצית טענותיו
א. לטענת התובע, הוא הועסק על ידי שתי הנתבעות כמנכ"ל, השתלב בנתבעות והתקיימו בו המבחנים בדבר קיומם של יחסי עובד-מעסיק. בהקשר זה נטען כי הגדרת התובע כנותן שירותים היא למראית עין בלבד (סעיף 33 לסיכומי התובע). התובע הפנה לכך שהוא ביצע את תפקידו באופן אישי, כל היעדרויותיו עד לחודש מאי 2016 היו כרוכות באישור מנהליו הישירים, עבודת התובע הייתה חלק אינטגרלי מפעילות הנתבעת, התובע היה ממונה על עובדי החברה ועל מתן שירות ללקוחות החברה ועל כן לא ניתן לראותו כגורם חיצוני לה. התובע הוסיף וטען שגם קודמו בתפקיד הועסק כשכיר והגדרת התפקיד ותחומי האחריות של שניהם נותרו זהים (סעיף 37 לסיכומי התובע). התובע לא נתן שירות לאף גורם אחר למעט הנתבעת (סעיף 38.1 לסיכומי התובע), שכרו שולם על בסיס חודשי במועד קבוע ובסכום קבוע ואף הוסכם כי התובע יקבל בונוס אחת לשנה בכפוף להגעה ליעדים (סעיף 38.4 לסיכומי התובע). בנוסף, הנתבעת סיפקה לתובע את הציוד הנדרש לצורך עבודתו. הנתבעת גם נשאה בעול ההשקעות וההוצאות ונהנתה מהכנסות העסק, בעוד שהתובע לא היה חשוף לסיכוני רווח והפסד (סעיף 38.7 לסיכומי התובע). התובע היה כפוף להנחיות והוראות הנתבעת, הלקוחות אותם גייס ולהם נתן שירות היו לקוחות הנתבעת (סעיף 38.8 לסיכומי התובע).
ב. כיוון שיש לראות בתובע כעובד של הנתבעת, ומשפוטר בחוסר תום לב וללא שניתנו לו מלוא זכויותיו כעובד, על הנתבעות לשלם לו פיצויי פיטורים, פיצויים בגין פיטורים שלא כדין (העדר שימוע), תמורת הודעה מוקדמת, הפרשות לפנסיה, גמול עבודה בשעות נוספות, בונוס חד פעמי, החזר הוצאות נסיעות, דמי חגים, פדיון הבראה ופדיון חופשה. כמו כן נתבעו פיצויים עבור אי מסירת תלושי שכר ומכתב סיום העסקה.
ג. סיכומי התובע לא כללו התייחסות לתביעה שכנגד שהוגשה כנגדו.