מסקנתו של המומחה הרפואי היתה כי ביום 24/12/2013 היתה המנוחה ....כשירה לערוך צוואה.
המתנגדים לא ביקשו לחקור את המומחה הרפואי.
יחד עם זאת, טענו המתנגדים כי משסבר המומחה הרפואי כי לאור התיעוד הרפואי הדל, ומשחוות דעתו על מצבה הרפואי של המנוחה היא בדיעבד, ומשאין חוות דעתו מתייחסת למצבה הנפשי של המנוחה אשר אותה עת איבדה את בנה, הרי שהיא מחריגה את היכולת לדעת האם במועד הצוואה עצמה היתה המנוחה כשירה.
במצב דברים זה יש להעביר את נטל ההוכחה באשר לכשירות המנוחה, לידי המבקשות.
דעתי אינה כדעת המתנגדים.
המומחה הרפואי לא טען כי מגבלות אלו אשר היו בפני עת נתן הוא את חוות דעתו, מונעות ממנו לקבוע את שקבע.
ככלל, בית המשפט יאמץ את חוות דעת המומחה אשר מונה על ידו, אלא אם קיימים טעמים נכבדים ובעלי משקל ממשי, המצדיקים סטייה מאותה המלצה.
"כבכל תחום בו מתבקשת קבלת חוות דעת מומחה, אין בית המשפט משמש "חותמת גומי" לעמדת המומחה המקצועי, אין הוא רואה בה עובדה מוגמרת אלא המלצה אשר ככלל יש ליתן לה משקל רב ביותר, אך לא מכריע. האחריות בקבלת ההכרעה מוטלת אפוא כולה על כתפי בית המשפט ואין הוא חולק בנטל האחריות עם כל מומחה או מומחים מקצועיים, יהיו אלה רבים ככל שיהיו. לפיכך, משהונחה בפני בית המשפט חוות דעת מומחה, וגם אם תהא זו נחרצת, ברורה וחד משמעית, אין בית המשפט פטור מהפעלת שיקול דעת שיפוטי עצמאי בגיבוש הכרעתו. אכן, בתחום רגיש, עדין ומורכב זה נדרש בית המשפט לגבש הכרעה עצמאית, תוך שהוא נעזר בחוות דעת הגורמים המקצועיים שמונו על ידי בית המשפט, בראיות נוספות אשר הובאו בפניו ואשר את המשקל שיש ליתן להן הוא בוחן, באמות המידה שהתווה המחוקק, בפסיקת בתי המשפט, ואולי יותר מכל - תוך שהוא מדריך עצמו בניסיון החיים, בשכל ישר, ברגישות ובהבנה למצבו המורכב של כל אחד מן המעורבים בעניינים אלה. סיכומה של נקודה זו, האחריות הכבדה המוטלת על כתפי בית המשפט מחייבת אותו לבחון את חוות הדעת לגופה, ואין הוא מסיים מלאכתו בעיון בחוות הדעת ובקבלת המלצת המומחים".
(ראה: בע"מ 27-06 פלוני נ' פלוני {פמ"מ – 1/5/2006}).
פסילת חוות דעת של מומחה אשר מונה מטעם בית המשפט, תיעשה רק במקרים נדירים וחריגים, אם יתברר כי נפל בחוות דעתו או בהתנהגותו, פגם היורד לשורשו של עניין, או מקום שתוכן חוות הדעת מעלה חשש ממשי לעיוות דין.
(ראה: רע"א 337/02 מזרחי נ' כלל חברה לביטוח, נ(4) 673 {פמ"מ – 13/3/2002}).