על פי הנחיה זו, מתחייב מקבל חומר החקירה כי השימוש במידע שהתקבל ייעשה אך ורק למטרה לגיטימית שלשמה הותר העיון. כך, מקבל זכות העיון מתחייב בחתימת ידו "שהשימוש במסמכים אלו ייעשה למטרה האמורה בלבד, וכן אני מתחייב להימנע מעריכת העתקים למסמכים אלו ולהימנע מהעברתם לצד שלישי".
19. לכאורה, הנחייה מינהלית זו תקשה על המשיבים מקבוצת הנאשמים לעשות שימוש חופשי בהליך דנן בחומר החקירה שנמסר לעיונם מתוקף מעמדם כנאשמים בהליך הפלילי. מגבלה זו אף עלולה להקשות על המשיבים מקבוצת נושאי המשרה ורואי החשבון לקבל לעיונם את חומר חקירה בשלב הנוכחי, לנוכח החשש מפגיעה בהליך הפלילי. מכאן טענת המשיבים באשר לפערי המידע שמצדיקים את עיכוב ההליכים.
נבחן טענות אלה כסדרן.
20. מבחינת קבוצת הנאשמים – המגבלה אינה יוצרת קושי ממשי, שכן חרף המגבלה הכללית באשר לשימוש בחומרי החקירה, לא קיימת מגבלה על הצגת גרסת הנאשמים בהליך האזרחי. מאחר שחומר החקירה מצוי בידי קבוצה זו של המשיבים לא קיימים פערי מידע,
--- סוף עמוד 6 ---
אלא קיים עניין טכני והוא – השימוש המטריאלי במסמך כזה או אחר כחלק מהתגובה לבקשת האישור. קושי טכני זה ניתן לפתרון בקלות יחסית באמצעות המנגנון שנקבע בתיאום עם הרשות, לפיו במקרה בו יתבקש לעשות שימוש במסמך מסוים מתוך חומר החקירה תוגש פנייה מקדימה בכתב לב"כ הרשות וזו תענה בהקדם. מכאן מובנת עמדתם העקרונית של המשיבים שנמנים על קבוצת הנאשמים לפיה די להם בפרק זמן מספק להגשת התגובות וכי אין הם עומדים על הבקשה לעיכוב הליכים [פרו' עמ' 11 ש' 19].
21. מבחינת המשיבים מקבוצת העדים ורואי החשבון – קיימים פערי מידע מסוימים שנובעים מכך שלא מתאפשר מראש לקבוצה זו לעיין במלוא חומר החקירה שמצוי בידי הרשות לצורך ניהול ההליך הפלילי.
אלא שבכך לא סגי.
על פי המנגנון שתואם עם הרשות במסגרת הדיון שנערך ביום 20.02.2018, ניתנה אפשרות לכל בעל דין לפנות לבא כוחה של הרשות ולבקש לעיונו מסמך מסוים שמוכר לו או לבקש להתיר לו לעשות שימוש במסמך מסוים, אשר נמסר בזמנו ליחידה החוקרת. יש להניח שאותם נושאי משרה או רואי החשבון מסרו מסמכים כאלה ואחרים לידי הרשות החוקרת. מכאן, שמסמכים אלה מוכרים להם ואין מניעה כי יבקשו לקבלם בחזרה לידיהם בכדי לעשות בהם שימוש בהליך שלפניי. הוא הדבר לגבי מסמכים אשר נערכו במהלך העסקים הרגיל במסגרת קבלת ההחלטות ומתן האישורים למהלכים העסקיים והמשפטיים מושא התובענה. לדוגמא – ישיבות דירקטוריון מתאריכים מסוימים, החלטות דירקטוריון באשר לסוגיות מסוימות, סקירות חשבונאיות שנמסרו לחברי הדירקטוריון ודוחות כספיים למיניהם. המנגנון שנקבע במסגרת הדיון מאפשר פנייה מהירה אל נציג רשות בפרקליטות, ומתן מענה מנומק ומהיר. ככל שהדרישה לא תיושב, ניתן יהיה לפנות אל הערכאה הרלוונטית. יש להניח כי רק מיעוטם של המקרים יצריך הכרעה שיפוטית. דומני שמנגנון זה מקהה את פערי המידע ואת הפגיעה במשיבים שנמנים על קבוצת העדים בהליך הפלילי (נושאי המשרה ורואי החשבון)."