12. המשיבים תומכים בהחלטתו של בית המשפט המחוזי מטעמיו. הם מדגישים כי המערער עושה ככל שלאל ידו לסכל את ניהול ההליך; כי הוא הגיש לבית המשפט אין ספור בקשות שמטרתן לנסות "להתישם"; וכי אין מנוס מלכוף אותו לציית לצו הכינוס, שניתן לבקשתו, באמצעות הטלת מאסר.
דיון והכרעה
13. אם תישמע דעתי, נדחה את הערעור מהטעמים שיפורטו להלן.
הליך פשיטת הרגל והסכם הפשרה
--- סוף עמוד 8 ---
14. כאמור, בפסק דינו של בית משפט זה בע"א 2606/10 הנ"ל, נדחה ערעורו של המערער על החלטת בית המשפט המחוזי שלא לבטל את הליך פשיטת הרגל. בפסק הדין נקבע –
"גם אם נכסיו של המערער עולים בערכם על חובותיו, יש לברר את העניין בגדר הליך פשיטת הרגל. אף אין סיבה שפרעון החובות לא ייעשה על דרך מימוש נכסים במסגרת הליך חדלות הפרעון, כמקובל. יתירה מכך, המערער לא הגיש באופן סדיר דוחות חודשיים על הכנסותיו והוצאותיו, כפי שנצטווה לעשות בצו הכינוס. הוא אף אינו משלם כסדרם את התשלומים החודשיים שעליו לשלם על פי צו הכינוס" (שם, פסקה 7).
דברים אלה יפים גם לערעור דנן, אשר במסגרתו מעלה המערער טענות שאינן יכולות לדור בכפיפה אחת: מצד אחד הוא טוען בתוקף שיש ביכולתו לפרוע את עיקר החובות לנושים, ועל בסיס טענה זו הוא עותר לביטול הליך פשיטת הרגל. בכלל זה טען המערער בבית המשפט קמא: "הנכסים שלי שווים כ-100 מיליון ש"ח" (עמ' 5 לפרוטוקול הדיון מיום 15.11.2010); ומצד שני הוא טוען שאין באפשרותו לעמוד בתשלום חודשי בסך של 1,500 ש"ח. עולה השאלה: אם אין באפשרות המערער לשלם 1,500 ש"ח בחודש, הכיצד יוכל לשלם חובות המגיעים לכאורה כדי למעלה ממיליון ש"ח?
15. אכן, התנהלותו של המערער מקשה לברר את טענותיו לגבי היקף נכסיו. מדיווח שהגיש הנאמן לבית המשפט קמא עולה שעד חודש יוני 2009 הגיש המערער ארבעה דוחות חודשיים שכללו התייחסות מפורטת להכנסות והוצאות. בכל הדוחות שהגיש מאז נכתב כי סכום ההוצאות החודשי הוא "0". כמו כן, לא נכללה התייחסות להכנסות של המערערת ושל בני המשפחה האחרים הגרים עמם. דוחות אלה אינם מעידים על שינוי במצבת נכסיו של המערער או על שינוי נסיבות מאז שניתן פסק דינו של בית משפט זה שדחה את ערעורו של המערער.
16. המערער טוען, כאמור, שחלק מחובותיו – ובכלל זה הסך של 150,000 ש"ח ששילם מר בביוב למס הכנסה לאחר שניתן צו הכינוס – נפרעו מתוך כספי התמורה שקיבלה המערערת בגין מכירת נכס שבבעלותה בתמורה ל-600,000 ש"ח; ושבינו לבינה חלה הפרדה רכושית מלאה. ברם, המערער עצמו הצהיר כי "לשם קיום ההסדר עם מס הכנסה מכרה אשת [המערער] את זכותה בחלקה 59 בגוש 3705 [...] בתמורה