משכך, אין בידי להסכים עם עמדת חברי, השופט ד' מינץ, לפיה התייחסותו של בית הדין הרבני הגדול לבגידה הנטענת הייתה למעלה מן הצורך. להבנתי, ומן הטעמים שפירטתי לעיל, עולה כי הדבר היווה, למצער, אחד השיקולים שהובילו את בית הדין אל התוצאה שאליה הגיע.
56. הנה כי כן, בחינת פסק דינו של בית הדין הרבני הגדול בהתאם לקריטריונים שפורטו לעיל מגלה כי הוא אינו עולה בקנה אחד עם מאפייניה הגרעיניים של הלכת השיתוף הספציפי: לא לעניין מהותה של הזכות ואופן גיבושה, לא לעניין נקודת הזמן שבו היא מתגבשת, ולא לעניין השאלה אם אי-נאמנות מינית מהווה שיקול רלוונטי בהחלתה. שילוב הטעמים הנזכרים לעיל הצדיק את התערבותו של בית הדין הגבוה לצדק, והוא מצדיק את הדיון הנוסף שקיימנו על מנת להעמיד הלכה על מכונה.
הערות לפני סיום
57. לאחר הדברים האלו, עיינתי בחוות דעתם של חבריי ובחרתי לייחד מילים אחדות לחוות-דעתם של חבריי השופטים נ' סולברג ו-א' שטיין.
58. חברי השופט סולברג סבור שלא היה מקום בענייננו לקיים דיון נוסף. זאת, משום שבפסק דינו של בית המשפט העליון נושא הדיון הנוסף לא נקבעה הלכה חדשה. לגישתו של חברי, אף אם התייחסותו של בית הדין הרבני הגדול לבגידתה הנטענת של המבקשת לא נעשתה למעלה מן הצורך, "נימוק זה אין בכוחו להצדיק דיון נוסף, מקום שבו לא נתחדשה הלכה, וכל אשר נמצא לפנינו הוא פרשנות שונה, שניתנה על-ידי שופטים שונים, לעובדות המקרה, אשר מכוחה יושמה ההלכה הנוהגת באופן שונה" (פסקה 5(א) לחוות דעתו; ההדגשות במקור).
59. כפי שצוין בעבר בפסיקה, משניתנה החלטה המורה על קיומו של דיון נוסף – ספק רב אם יש מקום להרהר אחר החלטה זו בבואו של ההרכב המקיים את הדיון הנוסף להכריע בו לגופו (דנ"א 3993/07 פקיד שומה ירושלים 3 נ' איקאפוד בע"מ, פ"ד סה(1) 238, 345 (2011); וראו גם: ד"נ 24/81 חונוביץ נ' כהן, פ"ד לח(1) 413, 420 (1984)). מכל מקום, נדמה בעיניי כי חברי השופט סולברג לא דק פורתא בנוגע לעילה שבגינה ניתן דיון נוסף בענייננו, אשר עליה עמדתי בפסקאות 21 ו-56 לחוות דעתי. אכן, ככלל לא יינתן דיון נוסף מקום שלא נפסקה הלכה אשר "עומדת בסתירה להלכה קודמת של בית המשפט העליון, או שמפאת חשיבותה, קשיותה או חידושה" יש מקום לקיים בה דיון נוסף (סעיף 30(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984). עם זאת, ייתכנו מקרים נדירים וחריגים שבהם הצורך בקיומו של דיון נוסף עולה מקיומן של עמדות שונות בפסיקה בנוגע לנושא העומד לדיון, ומן הצורך להעמיד הלכה על מכונה. כפי שציין מ"מ הנשיא (כתוארו אז) מ' לנדוי באחת הפרשות: