"הסכמות בענייני רכוש אשר מתגבשות במערכת יחסים זוגית אחת אינן דומות – וממילא לא צריכות להיות דומות – להסכמות אשר מתגבשות במערכת זוגית אחרת. בני זוג רשאים לחיות את חייהם כזוג במתכונת דתית, חילונית, פטריארכלית, פמיניסטית או במתכונת אחרת שמתכללת בתוכה ערכים והשקפות עולם מזה ומזה. כמו-כן רשאים הם לאמץ לעצמם דפוס של חיים אינטימיים לפי בחירתם, אשר יכלול ושלא יכלול חופש מיני. כל אלה הם עניינם הפרטי, ולא ענייננו. אוטונומיה של המערכת הזוגית מחייבת אותנו לתת יחס ניטרלי ושוויוני לכל דפוסי החיים הזוגיים ולכל הסדרי רכוש, כל אימת שאין מדובר בניצול לרעה האסור על-פי הדין" (פסקה 7 לחוות דעתו).
השופט שטיין הסכים עם השופט עמית שהדין האזרחי אינו מתיר שלילת רכוש מבן זוג אשר "בגד" במשנהו; ואולם, לגישתו, השאלה שהוצבה לפתחו של בית המשפט בענייננו נסובה על "נתינה ולא על לקיחה", קרי אם התנהלות הזוג במהלך נישואיהם מלמדת שהמשיב הסכים לשתף את המבקשת, ללא תנאי, בזכויות בבית המגורים. לשיטת השופט שטיין אין מדובר בשלילת רכוש מבן הזוג מחמת בגידה אלא בשאלת קיומה של הקניית זכות, אשר לא הוקנתה למבקשת אך בשל נישואיה למשיב. בהקשר זה ציין השופט שטיין כי קיימת חשיבות מכרעת לכוונתו של בן הזוג שהוא בעל הנכס, ושומה על בית המשפט לשמור על יחס ניטרלי כלפי הדפוסים השונים של חיי נישואין וזוגיות כפי שהם באים לידי ביטוי במערכות יחסים ספציפיות ולאכוף כוונות אלה של בני הזוג. השופט שטיין הוסיף וציין כי הסכם מכללא בין בני זוג, הנגזר מדפוס החיים שבו בחרו, יכול גם לקבוע כי הענקת שותפות שוות-זכויות בנכס לבן הזוג תתבטל במקרה של "בגידה" – ובכך, לשיטתו, אין ענישה של בן הזוג אלא קביעת עובדה.
הדיון הנוסף
15. על פסק דינו של בית המשפט העליון הגישה המבקשת בקשה לקיים דיון נוסף. ביום 14.3.2019 הודיע המשיב 4, היועץ המשפטי לממשלה, על התייצבותו בהליך מכוח הסמכות המוקנית לו בסעיף 1 לפקודת סדרי הדין (התייצבות היועץ המשפטי לממשלה) [נוסח חדש]. הדיון הנוסף התקיים, כאמור, ביום 4.8.2020 בפני הרכב מורחב של תשעה שופטים.
16. במסגרת ההליך הוגשו מספר בקשות מטעם גורמים שונים להצטרף להליך כידיד בית משפט. ביום 6.12.2018 הגישה ח"כ (דאז) רויטל סויד בקשת הצטרפות; ביום 5.2.2019 הוגשה בקשת הצטרפות על ידי מרכז קונקורד לחקר קליטת המשפט הבינלאומי בישראל, נעמת תנועת נשים עובדות ומתנדבות, מבוי סתום, מרכז צדק נשים ו"קולך" – פורום נשים דתיות; וביום 17.2.2019 הגישה גם שדולת הנשים בישראל בקשת הצטרפות. כל אלו הצטרפו לטיעוני המבקשת ועמדו על החשיבות הציבורית הגדולה שטמונה, לשיטתן, בליבון הדין ביחס להלכת השיתוף הספציפי. מנגד הוגשה, ביום 6.7.2020, בקשת הצטרפות מטעם תנועת "בוחרים במשפחה", וביום 26.7.2020 הוגשה בקשת הצטרפות דומה מטעם תנועת "תורת המדינה". מְבַקְשות אלו הצטרפו לעמדת המשיב וכן לעמדת היועץ לשיפוט הרבני, והוסיפו כי לגישתן יש מקום לצמצם את היקפה של הלכת השיתוף הספציפי ולקבוע כי שיקולי אשמה מינית הם שיקולים רלוונטיים לעניין הוכחת השיתוף שמתגבש מכוח ההלכה.