10. בעניין זה מצטרף אני לדברי חברי השופט שטיין, כי אין לקבל את העמדה לפיה רק בגידה ממושכת או בוטה עשויה להביא לשלילת קיומו של שיתוף ספציפי בנכס. הלכה למעשה, גם השופט עמית בפסק הדין מושא הדיון הנוסף חידד כי "ככלל, מקום בו הוכח כי בן הזוג 'הנבגד' לא התכוון מלכתחילה לחלוק את רכושו עם בן הזוג 'הבוגד' (אם בכלל ואם במקרה של בגידה), יש לכבד כוונה זו". אינני סבור כי יש מקום להבחין בין "בגידה" חמורה או מתמשכת אשר יהיה בה כדי להשפיע על שאלת התגבשות כוונה לשיתוף ספציפי בנכס, לבין "בגידה" קלה יותר אשר לא יהיה בה כדי להשפיע כאמור. הדבר נתון לבחינה בכל מקרה ומקרה, בהתייחס להתנהגותם הקונקרטית של הצדדים ולנסיבותיו הספציפיות של כל עניין ועניין.
11. בענייננו, כל שגגתו של הדיין עמוס אשר הוסיף וביקש לצקת תוכן לפרשנותו על פי הדין העברי אינה שומטת את הקרקע מתחת פסק הדין, מבחינת מכלול נסיבות המקרה מנקודת המבט של הדין האזרחי כפי שנעשתה על ידו, ואין בה כדי "לעקור את הכל". לכל היותר, גם מי שמוצא בפסק דינו של הדיין עמוס ליקוי בדמות מתן משקל מכריע לדין העברי, אינו יכול לבטל בהינף יד את האופן שבו יישם הדיין את הדין הישראלי, האזרחי.
12. אמת, פסק דינו של הדיין נהרי מבוסס במידה רבה על עניין הבגידה. עם זאת, מכאן ועד למסקנה כי די בפסק דינו של דיין זה כדי להצדיק את קבלת העתירה, הדרך רחוקה. הנמקה שגויה של דיין אחד, אינה מצדיקה אף קבלת ערעור על פי אמות המידה להתערבות ערכאת הערעור. הלכה היא כי אין אפשרות לערער על מוצא פיו של בית משפט הנעדר כוח מחייב או על אמרת אגב בפסק דין (השוו: ר"ע 279/82 מנהל המכס נ' ג'ועבה, פ"ד לז(4) 542 (1983); בג"ץ 188/96 צירינסקי נ' סגן נשיא בית-משפט השלום בחדרה השופט עמירם שרון, פ"ד נב(3) 721, 742 (1998); רע"א 9487/16 שמעון פחימה יזמות בניה נ' נציגות הבית המשותף "קיט ונופש", פסקה 12 (29.1.2017); חמי בן-נון וטל חבקין הערעור האזרחי 96-95 (מהדורה שלישית, 2012)). קל וחומר שאין במצב דברים זה כדי להצדיק התערבות של בית משפט זה במסגרת עתירה על פסק דין שניתן על ידי הרכב בית הדין הרבני או בדיון נוסף על פסק דין בעתירה כאמור.
13. מכל מקום, גם במחלוקת שנתגלעה ביני לבין חברי השופט עמית בפסק הדין הראשון – אם התייחסותו של בית הדין הרבני הגדול לבגידה הייתה למעלה מן הצורך אם לאו – אין מקום להידרש לה בגדרי עתירה לדיון נוסף. דיון נוסף לא נועד לשם בירור העתירה מחדש תוך הכרעה במחלוקת העובדתית שנתגלעה בין חברי ההרכב.