13. שיקולי מומחיות של הרשות – בשלב זה שומה עלי להתמודד עם שיקול מרכזי שעליו הצביעה חברתי השופטת וילנר: מתן משקל למומחיות ולניסיון של הרשות המאסדרת. אף אני מייחסת לאלה משקל של ממש. אולם, משמעותו של משקל זה היא שעל בית המשפט לברר מהי פרשנותה של הרשות המאסדרת ומהם הטעמים שנתנה לפרשנות זו. עליו לשקול אותם בכובד ראש. אולם, ההכרעה הסופית היא בידיו, ללא העדפה מקדמית של עמדתה הפרשנית של הרשות. לא זו אף זו: במקרים מסוימים יכולה להתעורר שאלה שכלל אינה מתחום מומחיותה של הרשות, כדוגמת פרשנותו של מונח משפטי כללי שבו היא עושה שימוש. יש להיזהר אפוא ממתן משקל עודף לפרשנותה של הרשות המאסדרת גם משום שהפרשנות עשויה לאצול על נושאים החורגים מתחום מומחיותה.
14. יש להעיר גם, כי כגורמים בעלי ניסיון ומומחיות, המלווים בין היתר בייעוץ משפטי – יש לצפות מרשויות מינהליות בכלל, ומרשויות מאסדרות בפרט, לערוך ולפרסם את הנחיותיהן באופן בהיר ומובן ככל האפשר. ככל שייעשה כן – יצטמצמו למינימום המחלוקות הפרשניות האפשריות סביב יישום ההנחיות, ולמעשה בתי משפט כלל לא יידרשו לשאלה שבה אנו דנים כעת.
15. שיקולי הרמוניה משפטית? – אינני סבורה אף שיש לחשוש להרמוניה המשפטית אם בית המשפט לא יקבל את עמדתה הפרשנית של הרשות המאסדרת. כידוע, הפרשנות השיפוטית היא הפרשנות המוסמכת, וחזקה על הרשות המאסדרת שתנהג בהתאם לפרשנות זו לאחר שתינתן בעניין פסיקה מפורשת. למעשה, מנקודת מבטי, שיקולים של הרמוניה משפטית תומכים דווקא בכך שהמשקל הניתן לפרשנותה של הרשות בכל הנוגע לחקיקת משנה או להחלטות אחרות מטעמה, יעלה בקנה אחד עם המעמד הפרשני שניתן לעמדת הרשות בהקשרה של חקיקה ראשית. בית משפט זה חזר והבהיר כי הפרשן המוסמך של דבר חקיקה ראשית הוא לעולם בית המשפט (ראו למשל: רע"פ
--- סוף עמוד 128 ---
1127/93 מדינת ישראל נ' קליין, פ"ד מח(3) 485, 501 (1994); רע"א 2453/13 עמר נ' עיריית חדרה, [פורסם בנבו] פסקה 14 (14.4.2015); בג"ץ 4386/16 מדיו נ' נציבות בתי הסוהר, [פורסם בנבו] פסקה פ"ט (13.6.2017); ע"א 6455/19 ירוחימוביץ נ' כונס הנכסים הרשמי, [פורסם בנבו] פסקה 13 (28.1.2020)). הדברים אף חזרו והובהרו גם בפסקי דין והחלטות שניתנו לאחר שניתן פסק הדין מושא הדיון הנוסף (ראו: בג"ץ 2875/18 התאחדות תאגידי כוח אדם זר בענף הבניין נ' ממשלת ישראל, [פורסם בנבו] פסקאות 28-26 לפסק דינה של השופטת וילנר (18.06.2019); רע"א 1850/19 לרנר נ' די בי אס שירותי לווין (1998) בע"מ, [פורסם בנבו] פסקה 11 (7.1.2020); עניין שמעון, בפסקאות 49-48). אם כן, ניתן לומר כי אימוץ עמדה דומה אף ביחס לפרשנות הנחיות מינהליות מתיישבת עם שיקולים של הרמוניה משפטית. הדברים אמורים בפרט כאשר מביאים בחשבון את נקודת המבט הרחבה של בית המשפט, שאמור לאמץ פרשנות שעולה בקנה אחד עם הכרעות אחרות שלו.