16. בין סבירות לפרשנות – פרספקטיבה נוספת להתבוננות על הדברים נוגעת לתפיסה הבוחנת את פרשנותה של הרשות המאסדרת במשקפיים של סבירות. דיון בשאלה האם פרשנותה של הרשות היא סבירה מניחה במידה מסוימת את המבוקש – היא מקבלת את התפיסה שפרשנות ההנחיות היא חלק מתפקידיה של הרשות, ולכן יש מקום לבחון אותה בכלים שבאמצעותם נבחנות החלטות אחרות המצויות בתחום סמכותה הבלעדית של הרשות המינהלית. אולם, כאשר מתקבלת עמדת הבסיס הפרשנית של שיטתנו הגורסת כי פרשנות הדין מסורה בראש ובראשונה לבתי המשפט – הפרספקטיבה של סבירות היא זרה לדיון.
17. פרספקטיבה השוואתית – במידת מה, הדיון בפסק הדין מושא הדיון הנוסף נעשה ב"צלו" של המשפט ההשוואתי, לנוכח העובדה שהגישה המצדדת ב"נטייה" לעבר קבלת עמדתה הפרשנית של הרשות המינהלית מייצגת במידה רבה את עמדתו של המשפט המינהלי האמריקני. אף כעת, במסגרת הדיון הנוסף, חבריי המשנה לנשיאה (בדימ') מלצר והשופטת וילנר התייחסו בפסקי דינם להשוואה למשפט האמריקני. אולם, דומה שצל זה אינו צריך להטריד אותנו, ולו רק משום שהעמדה המקובלת בשיטת משפט אחרת, נכבדה ככל שתהיה, אינה הולמת תמיד את "תנאי הארץ ותושביה". בסוגיה שבפנינו אמירה זו יפה על אחת כמה וכמה.
--- סוף עמוד 129 ---
18. מקורה של הנטייה לעבר קבלת עמדתה הפרשנית של הרשות המינהלית במשפט האמריקני הוא בהלכת Chevron המסורתית (Chevron U.S.A., Inc. v. Natural Resources Defense Council, Inc., 467 U.S. 837 (1984)), שעניינה במשקל שניתן לעמדת הרשות בפרשנותה של חקיקה ראשית. אולם, כפי שהוסבר לעיל, זו אינה גישתו של המשפט הישראלי.
19. אכן, כפי שציין חברי המשנה לנשיאה (בדימ'), הלכת Chevron הוחלה בהמשך אף ביחס לפרשנות תקנותיה של הרשות המינהלית עצמה – בפסק דין Auer v. Robbins, 519 U.S. 452 (1997). אולם, דווקא בהקשר זה היא עוררה מחלוקת. בפסק דין Kisor v. Wilkie, No. 18-15, 588 U.S. (2019) (להלן: עניין Kisor), שניתן לאחר פסק הדין מושא הדיון הנוסף, נמתחה ביקורת רבה על יישום זה של הלכת Chevron. חרף זאת, ההלכה נותרה על כנה. אחד הטעמים המרכזיים שנתנו לכך שופטי הרוב היה הגישה הזהירה ביחס לסטייה מתקדימים. שיקול זה מלכתחילה אינו רלוונטי לנו, שהרי בישראל התקדים האמור לא היה קיים מלכתחילה.
20. זאת ועוד: כפי שציין חברי המשנה לנשיאה (בדימ'), עיון בפסק הדין שניתן בעניין Kisor מראה כי אף שופטי הרוב, שנמנעו כאמור מביטול ההלכה המסורתית, הוסיפו מספר סייגים לאימוץ עמדתה הפרשנית של הרשות המינהלית מעבר לדרישה שתהא זו פרשנות סבירה. סייגים אלה התייחסו לכך שיהיה מדובר בפרשנות פורמאלית, בפרשנות המבטאת את מומחיותה של הרשות, וכן כזו שלא "באה בהפתעה" לצדדים המעורבים. זאת, כאמור, לגישתם של שופטי הרוב. שופטי המיעוט באותו עניין צדדו בביטול ההלכה מדעיקרא. לצד זאת יש להודות כי המחלוקת הניטשת בארצות הברית בעניין זה טבולה בשיקולים הנוגעים לזירה המשפטית-ציבורית שם, ומלכתחילה אינם רלוונטיים להקשר הישראלי. כך למשל ניתן להזכיר את הזיקה הקיימת במשפט האמריקני בין ההתנגדות להלכת Chevron לבין העמדה המצדדת בהגבלת כוחה של המדינה המינהלית. במובן זה, אני מבקשת להדגיש בעיקר את מגמת הנסיגה ביחס להלכת Chevron (ולא להנחות עצמי לאורה של דעת המיעוט בעניין Kisor).