בהקשר אחר, אחד מהשיקולים שהובילו את חברי לעמדתו היה פגיעה אפשרית במעמדו של היועץ המשפטי לממשלה (פסקה 96 לחוות דעתו). בהקשר זה אציין רק כי היועץ המשפטי לממשלה התייצב להליך שלפנינו ותמך בעמדה לפיה יש לתת מעמד בכורה לפרשנותו של המאסדר את הנחיותיו. חזקה על היועץ המשפטי לממשלה כי במסגרת גיבוש עמדתו בהליך לפנינו שקל גם את ההשלכות האפשריות על מעמדו
--- סוף עמוד 139 ---
ויחסיו מול רשויות המינהל, בהקשר הרחב. לא ברור מדוע יש להתעלם מעמדתו של היועץ המשפטי לממשלה בנוגע לשיקול זה.
8. בכל הנוגע להגנת "זוטי דברים" בתובענות ייצוגיות, סוגיה זו לא הייתה במרכז הדיון, אך משעה שחברַי התייחסו אליה, אתייחס גם אני בקצרה. שותף אני לעמדתה של חברתי השופטת וילנר, כי פסק דיננו שיקף את ההלכה הקיימת, לפיה מבחינה עקרונית קיימת הגנת "זוטי דברים" גם בתובענות ייצוגיות. אכן, כלי התובענה הייצוגית מושתת על ההנחה כי לכל אחד מחברי הקבוצה נגרם נזק "קטן" אשר לבדו לרוב אינו מצדיק הגשת תביעה אישית. על כן, כפי שציינה חברתי ההגנה בתובענות ייצוגיות צריכה להיבחן מבעד למשקפיה של הקבוצה כולה (פסקה 68 לחוות דעתה של השופטת וילנר). במשקפיים אלו, תיבחן עצמת הנזק או העוולה הנגרמת לכלל הקבוצה ולא מן הנמנע כי למרות שהצטברות הנזקים תהיה משמעותית, עדיין היא תחשב כזוטי דברים בעיני הקבוצה כולה. לא הייתי מוותר אפוא על כלי סינון זה רק בשל כך שמדובר בתובענה ייצוגית.
לסיכום, שותף אני לעמדתה של חברתי, השופטת וילנר, גם בכל הנוגע לפרשנות המאסדר את הנחיותיו, כפי שפורטה בפסקה 56 לחוות דעתה, וגם בכל הנוגע להגנת "זוטי דברים" בתובענות ייצוגיות.
ש ו פ ט
השופט נ' סולברג:
1. במחלוקת שנפלה בין חברַי, המשנה לנשיאה (בדימוס) ח' מלצר מזה, והשופטת י' וילנר מזה, ביחס לשתי הסוגיות שעל הפרק, דעתי בעיקרו של דבר כדעתה של חברתי השופטת וילנר, בכפוף להבהרה מסוימת. אסביר ואבהיר.
מעמד פרשנותו של המאסדר להנחיותיו-שלו
2. כחברתי, גם אני סבור כי כאשר מדובר בפרשנות הניתנת על-ידי המאסדר להנחיותיו-שלו, יש ליתן לה 'מקום של כבוד' (Deference), ולקבוע אותה כברירת-מחדל, אם נמצא כי מתקיימים בה המאפיינים הבאים: העמדה הפרשנית משקפת את כוונתו של יוצר הנורמה; העמדה אפשרית ומתיישבת עם לשון הנורמה; הנורמה מסדירה עניין מקצועי, מתחום המומחיות של מנסחהּ; הפרשנות שניתנה לנורמה יצרה