--- סוף עמוד 140 ---
נוהג באותו תחום, ואף הביאה להסתמכות בקרב המפוקחים או הציבור. גישה זו, מתיישבת יפה עם המקובל עמנו משכבר הימים, כי ככלל, במה שנוגע למומחיות ולמקצועיות, יִטה בית המשפט שלא להתערב בדרך פעולת הרשות המינהלית, למעט במקרים חריגים, שבהם הוכח כי שיקולים זרים הם אשר הניעו את הרשות, או כי פעלה תוך ניגוד עניינים. הלכה למעשה, קביעת ההנחיות וביאורן-פרשנותן, הריהן דרכה של הרשות המינהלית להגשים את מדיניותה, בכפוף להוראות הדין. על כן, כל עוד לא נמצא כי נפל פגם ספציפי בדרך פעולתה, מוטב כי נמשוך ידינו מהתערבות.
3. אמנם, תופעת 'השבי הרגולטורי' – גלויה וידועה, והחשש מפניה – ברור ומובן; בפרט כך, מקום שבו עסקינן בפרשנות הנורמה בדיעבד, בידי המאסדר האמוּן על אותו תחום. יחד עם זאת, כפי שציינה חברתי השופטת וילנר, משעה שחזקת התקינות העומדת לרשות המינהלית – שרירה וקיימת, ומעוגנת היטב בשיטתנו המשפטית, אין מקום להפנות יחס חשדני כלפיה, לבטח לא יחס חשדני מוגבר, העולה כדי היפוך הנטל. הנחת המוצא הנוהגת עמנו בהקשר זה היא, כי בהעדר ראיות שיש בכוחן לסתור את חזקת התקינות, על בית המשפט לקבוע כי הרשות המינהלית פעלה כיאות, ואין להרהר אחריה. לשון אחר, חזקת התקינות היא למעשה הצבת ברירת המחדל במגרשה של הרשות המינהלית. חזקה זו, נובעת מצורך מעשי – מתן מרחב פעולה לרשות המינהלית; רשויות המינהל, אינן יכולות ואינן צריכות, כעניין שבשגרה, להתמודד עם טענות שיחייבו אותן להוכיח, בכל עת ובכל שעה מחדש, כי ההחלטות היוצאות תחת ידן, בהן כאלה המשמשות בסיס תדיר לפעולותיהן, נתקבלו כדין. בספרה, עמדה פרופ' ברק-ארז על ההצדקות לקביעת חזקה זו: "במישור הנורמטיבי, החזקה מבטאת את התפיסה שהרשות המינהלית היא גוף הפועל מתוך מחויבות לאתוס של קידום האינטרס הציבורי ולסטנדרטים מקצועיים, כלומר היא משקפת את האופן שבו המשפט המינהלי תופס את הרשות המינהלית ואת המחויבות שלה לשלטון החוק. במישור המעשי, החזקה מקדמת שיקולים מעשיים של יעילות מהיבטה של הרשות המינהלית [...] מ'מבט על' רחב יותר אפשר לומר שהחזקה חשובה לפעילות הרשויות לא רק מהיבט החיסכון במשאבי התדיינות אלא גם מבחינת החשש להכבדת יתר על פעילות הרשות אם כל החלטה תהפוך נושא לביקורת שיפוטית, מבלי שהעותרים יצטרכו לעבור ולו רף מינימלי שיצדיק זאת" (דפנה ברק-ארז משפט מינהלי – משפט מינהלי דיוני 28-26 (כרך ד, 2017)). הנה כי כן, הרשות המינהלית זוכה ל'תעודת יושר' יחודית, שאינה שמורה ל'שחקנים רגילים' בזירה המשפטית. המשפט המינהלי מניח לטובת הרשות, כי אורגניה השונים פועלים מתוך מחוייבות מיוחדת לאינטרס הציבורי תוך התעלמות מ'רעשי הרקע' שסביבם. אם כן, כאמור, הנחת המוצא על-פי חזקה זו היא כי פעולותיה