--- סוף עמוד 20 ---
41. המשיבות חזרו אף הן על עיקרי טיעוניהן בדיון שנערך לפנינו.
ב"כ היועץ המשפטי לממשלה (להלן גם: היועמ"ש) הדגישה בטיעוניה כי עמדת המאסדר מובאת לבחינת היועמ"ש, לפי כללי הפרשנות המקובלים. באשר להגנת "זוטי דברים", ב"כ היועץ המשפטי לממשלה גרסה כי לא מדובר בהלכה חדשה, וכי קיימת הלכה פסוקה לפיה ההגנה יכולה לחול גם בתובענות ייצוגיות.
42. לאחר שסקרתי את הרקע העובדתי, את הדיון שהתנהל בהליכים הקודמים, ותיארתי את טענות הצדדים ואת ההתפתחויות שחלו במכלול – אעבור כעת לליבון הדברים.
דיון והכרעה
43. לאחר עיון בחומר הרב שבתיק ושמיעת טיעוניהם של ב"כ הצדדים – הגעתי לכלל מסקנה כי יש לקבל את הערעור ב-ע"א 7488/16, [פורסם בנבו] ולדחות את הערעור ב-רע"א 9778/16, [פורסם בנבו] כך שפסק דינו של בית המשפט המחוזי הנכבד יחזור ויעמוד על כנו, ובקשת האישור תתקבל, למעט ביחס לטענות הפרטניות כנגד חברות הפניקס ומנורה; אציע לפיכך לחברותיי ולחבריי לאמץ תוצאה זו. טעמי לכך יובאו בהמשך, כאשר הילוך ההנמקה יהיה כזה שראשית לכל, אדון בסוגיית המשקל שיש ליתן לעמדתו הפרשנית של המאסדר ביחס להנחיות, אשר יצאו תחת ידו, ולאחר מכן אדון בשאלה האם הגנת "זוטי דברים" חלה בתובענות ייצוגיות. לבסוף איישם את העקרונות שיוצעו על הנושאים שעלו במכלול.
44. בטרם אפנה לבירור מעמדה הפרשני של חוות דעת של רשות רגולטורית הנדרשת להגיש לבית המשפט את עמדתה, אעיר כי קיימת חוסר-בהירות בשאלה מהו בכלל מקור הסמכות המקנה לבית המשפט את האפשרות להורות לאותו גורם שלטוני להתייצב בפניו ולהציג את עמדתו (עיינו: חאלד כבוב, רעות אברהם-גדליה ונדב קליין "המאסדר כידידו של בית המשפט" (טרם פורסם; אמור לראות אור בשנת 2021; להלן: כבוב, אברהם-גדליה וקליין); מתן גוטמן "התקדים המסוכן של פרשת זליגמן – מתחם הפרשנות הסבירה ואימוצה של הלכת Chevron במשפט הישראלי" ICON-S-IL Blog (12.06.2018)).
ניתן לחשוב על דברי חקיקה שונים שיש בהם כדי להקנות במשתמע סמכות כאמור (ראו בהקשר זה: כבוב, אברהם-גדליה וקליין, בעמ' 38-27), אולם דומה כי
--- סוף עמוד 21 ---
היעדרה של סמכות מפורשת כאמור, ייתכן והיא אף מונעת מהרשויות הרגולטוריות עצמן לפתח מנגנון סדור של גיבוש עמדה ביחס לפניות שכאלו.
בעמדת היועץ המשפטי לממשלה שהוגשה בהליך זה, לא פורט:
האם קיימות הנחיות כלליות המתוות את דרך העבודה (שעשויה, כמובן, להשתנות ממקרה למקרה), במסגרתה מתגבשת עמדתה של הרשות הרגולטורית בפני בתי המשפט;