הגורמים שאישורם נדרש לצורך הגשת חוות דעת ותפקידם, וכן הנפקות שיש לה לגבי פעילותה של אותה רשות מכאן ולהבא (בין אם זו מתקבלת במסגרת הסכסוך הפרטני, ובין אם זו נדחית).
45. לצד האמור – בענייננו, אין צורך להידרש לסוגיה הנ"ל ולהכריע בה כאן, שכן היא לא נדונה בפסק הדין (ראו: פיסקה 29 שם), וממילא הכרעה בה גם לא נדרשת בפנינו בגדר הדיון הנוסף.
לאחר הערה מקדימה זו – ניתן איפוא להתקדם וכך אעשה מיד בסמוך.
על המשקל שיש ליתן לעמדתו הפרשנית של המאסדר ביחס להנחיות שיצאו תחת ידו
46. כאמור, לגישתי יש להחזיר על כנו את פסק דינו של בית המשפט המחוזי הנכבד, כך שבקשת האישור תתקבל, והתובענה הייצוגית תנוהל לגופה. הטעמים שהובילו אותי למסקנה זו הם בעיקרם אלה:
ראשית, יש לשאוב השראה מסוימת מההלכה הפסוקה הקיימת בעניין המשקל הפרשני שיש ליתן לדברי הסבר המצורפים להצעות חוק ולעבודות ההכנה הנעשות במהלך הליכי החקיקה, ולהשליכה על העמדה הפרשנית של הרשות המינהלית באשר להסדר נורמטיבי שעל ביצועו היא אמונה, לרבות ביחס להנחיות שהוציאה. להשקפתי, אף שהמעמד הפרשני לו זוכות עבודות הכנה אלו שונה מזה הניתן לפרשנות של רשות מינהלית לגבי כלליה שלה, הרי שקיימות נקודות השקה מסוימות בין השניים, בשינויים מתחייבים.
--- סוף עמוד 22 ---
שנית, דומה שפסק הדין חרג מהלכות הפסיקה הקיימת, וראוי להחזיר עטרה ליושנה.
שלישית, סבורני כי בחינה של שיקולי מדיניות שונים, שיפורטו בהמשך, מובילה למסקנה כי ההלכה שנקבעה בפסק הדין מעוררת מספר קשיים, שעל חלקם ועל הדרך להימנע מהם ניתן ללמוד גם על-ידי פניה למשפט המשווה בנושאים קרובים (בעיקר רלבנטית לעניין זה הפסיקה האמריקאית, שכן התובענות הייצוגיות מפותחות מאוד שם).
להלן אפרט את הדברים – ראשון-ראשון ואחרון-אחרון.
ההלכות הקיימות לעניין פרשנות של חקיקה ראשית ויישומן על ענייננו
47. בהסתכלות רחבה, רשות רגולטורית מתפקדת לעתים כ"מעין מחוקק", שכן חוזרים שיוצאים מטעמה וכן כללים שהיא מנפקת כדי להנחות את השוק המפוקח, מנוסחים על ידה; בד בבד, הרשות הרגולטורית אף ממלאת תפקיד של גורם מבצע המוציא לפועל את ההנחיות ומפקח על יישומן (זאת, בהתאם למודל 'הקלאסי' של "ציווי ושליטה"; ראו: בג"ץ 7846/19 עדאלה המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל נ' פרקליטות המדינה יחידת הסייבר, [פורסם בנבו] בפיסקה 46 וההפניות שם (12.04.2021)).