בענייננו, הדיון הנוסף עוסק בשאלה עד כמה הרשות הרגולטורית אמורה להוות הפרשן המוסמך של הכללים המוצאים על-ידה.
הדמיון בין תפקידה של הרשות הרגולטורית לגופים מחוקקים אחרים – פותח את האפשרות להחיל על הפרשנות שהמאסדר מציע לכלליו, מעמד דומה לזה שמייחסים לדברי ההסבר לעבודות ההכנה בהקשר לחוקי הכנסת (כפי שאלה משתקפים בדברי ההסבר להצעות החוק, באמירות של חברי הכנסת במליאה, או בוועדות הכנסת, וחוות דעת של מומחים המביעים דעתם בוועדות). דומני כי ההשוואה בין מקומו של המחוקק כפרשן המוסמך של דברי חקיקה היוצאים תחת ידו, לבין פעילות דומה מצד המאסדר, עשויה לשפוך אור מסוים על הבעיות שעלולות להתעורר בעקבות מתן משקל רב מדי לעמדתו הפרשנית של המאסדר.
אבאר הדברים מיד בסמוך.
--- סוף עמוד 23 ---
מעמדן הפרשני של עבודות הכנה לגבי חקיקה ראשית והשלכותיהן לגבי עמדת המאסדר
48. ההלכה קובעת כי מקום בו לשון החוק מאפשרת יותר מפרשנות אחת, יש לבחון את הפרשנות, אשר תגשים באופן מיטבי את תכליות החוק (ראו: בג"ץ 547/84 עוף העמק, אגודה חקלאית שיתופית רשומה נ' המועצה המקומית רמת-ישי, פ"ד מ(1) 113, 144-141 (1986) (להלן: עניין עוף העמק); עע"מ 7825/19 יוניון מוטורוס בע"מ נ' משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, [פורסם בנבו] בפיסקה 13 לפסק דינו של חברי, השופט ע' פוגלמן (18.10.2020) (להלן: עניין יוניון מוטורוס)). כידוע, תכליתו של דבר חקיקה מורכבת מתכלית סובייקטיבית, שבגדרה נבדקת הכוונה הסובייקטיבית של יוזמי ומנסחי החוק, ומתכלית אובייקטיבית – האינטרסים, המטרות והערכים שהחוק נועד לקדם ולהגשים (ראו: עניין יוניון מוטורוס; ע"א 6455/19 ירוחימוביץ נ' כונס הנכסים הרשמי, [פורסם בנבו] בפיסקה 10 (28.01.2020) (להלן: עניין ירוחימוביץ); רע"א 3106/16 עו"ד יעקב כהן המפרק הקודם לקלרין טבריה חברה לבניין בע"מ (בפירוק) נ' עו"ד איתן ארז מפרק קלרין טבריה חברה לבניין בע"מ (בפירוק), [פורסם בנבו] בפיסקה 10 (30.11.2017); עיינו: אהרן ברק פרשנות במשפט: פרשנות החקיקה כרך שני 81-79 (1993) (להלן: ברק, פרשנות במשפט)).
כדי לאתר את תכלית החוק, הפרשן יכול להיעזר בלשון החוק, בהיסטוריה החקיקתית שלו ובעקרונות היסוד של השיטה (רע"א 8000/07 היועץ המשפטי לממשלה נ' פלוני, [פורסם בנבו] בפיסקה 20 (02.05.2012); ע"א 2112/95 אגף המכס והמע"מ נ' אלקה אחזקות בע"מ, פ"ד נג(5) 769, 792 (1999)).