הנה כי כן, עבודות ההכנה שנעשו בקשר לחוק שאותו באים לפרש – הן אחת מהאינדיקציות לבחינת התכלית הסובייקטיבית (שהיא רק אחד מהרכיבים שבודקים במסגרת בחינת תכלית החוק).
49. בהמשך לאמור לעיל, וכפי שנקבע בפסק הדין, דברי הסבר להצעת החוק שהולידה את החוק – לא נהנים ממעמד של בכורה, אלא שהם נתון, מני רבים, שיש להביאו בחשבון בבחינת תכלית החקיקה, ואין בהם כדי להכריע (ראו: פיסקה 31 לפסק הדין, שם מאוזכר ע"א 3115/93 יעקב נ' מנהל מס שבח מקרקעין חיפה, פ"ד נ(4) 549, 564 (1997), ואסמכתאות נוספות). ראו בהקשר זה גם את הדברים שנאמרו על-ידי השופט (כתוארו אז) א' ברק בעניין עוף העמק:
--- סוף עמוד 24 ---
"... על דבר תכלית החוק ניתן לדלות מההיסטוריה החקיקתית... אין לנו לחפש בהיסטוריה החקיקתית את עמדתו של חבר-כנסת זה או אחר לבעיה הפרשנית הספציפית המטרידה אותנו. פתרונה של הבעיה מוטל על בית המשפט ועליו בלבד... השאלה אם דרוש אישור ממונה, היא שאלה משפטית, אשר בית המשפט צריך להכריע בה על יסוד פירושו שלו לחוק ולא על יסוד פירושם של אחרים... בפנייתי להיסטוריה החקיקתית, לא ביקשתי לדעת כיצד פירש סגן שר הפנים את סעיף 23 לחוק המתקן. איני מעוניין במידע על תפיסתו הפרשנית של סגן השר באשר לצורך באישור הממונה. אנו עוסקים באנאליזה של החוק ולא בפסיכואנאליזה של המחוקק... אכן, ההיסטוריה החקיקתית אינה חזית הכול. היא אך כלי עזר משני לגילוי תכלית החקיקה" (שם, בעמ' 144-143; ההדגשות הוספו – ח"מ).
עם זאת, כפי שצוין בפסק הדין, במקרה בו דברי ההסבר מציינים אמירה חד משמעית וברורה באשר לאופן יישום החוק המדובר, אשר תואמת את לשון החוק ותכליתו, יש בכך משום "ראיה ניצחת" לקבלת פרשנות זו (ע"א 9111/08 הקופה לתגמולים ופנסיה של עובדי הסוכנות היהודית לא"י נ' מנהל מס שבח מקרקעין אזור ירושלים, [פורסם בנבו] בפיסקה י"ז (19.05.2011)).
50. חברתי, השופטת י' וילנר עמדה בהקשר זה על ההבדלים הקיימים בין דברי הסבר לחקיקה ראשית, לבין עמדתו הפרשנית של מאסדר ביחס להנחיותיו: העובדה כי דברי הסבר ניתנים לפני חקיקת החוק, ואילו עמדת המאסדר ניתנת לאחר פרסום ההנחיות ובמסגרת הליך משפטי; העובדה כי עמדת המאסדר מתבקשת אד-הוק ביחס לסכסוך קונקרטי, לאחר חשיפת טענות הצדדים, ואילו דברי הסבר לחקיקה ראשית אופיים כללי ורחב, והעובדה כי רשות מחוקקת איננה אמונה על אכיפת החוק, ואילו המאסדר אחראי הן על ניסוח ההנחיות והן על יישומן ואכיפתן. לכך ניתן להוסיף אף את העובדה כי ישנה חשיבות מוסדית לכך שחקיקה ראשית היא פרי הכרעה דמוקרטית בבית הנבחרים, לעומת הרשות הרגולטורית, שסמכויותיה אמורות להיות מעוגנות בדבר חקיקה, והכרעותיה נעשות על-פי שיקולים מקצועיים, הנוגעים למישור הפעילות שעליו היא אמונה.