--- סוף עמוד 26 ---
המנהלי בעידן החוזים הרגולטוריים 157-156 (2016) (להלן: ידין); מיכל (שיצר) גל והילה נבו "אסדרה של קבוצת ריכוז" דין ודברים י 237, 281 (2017)). מסיבה זו, יש לבחון, לגישתי, בזהירות ראויה כל פרשנות שאותה מציע המאסדר להוראותיו, הניתנת אגב סכסוך פרטני, כאשר הצדדים למחלוקת הם "שחקנים חוזרים" הנתונים לפיקוחו. כמו כן יש לבדוק בתשומת לב מירבית אם המאסדר לא כלל, במסגרת פרשנותו, שיקולים החורגים מהסכסוך הפרטני שלגביו בית המשפט נדרש להכריע.
53. על תופעת "השבי הרגולטורי" בהקשר לשוק הביטוח עמד השופט י' זמיר באחת הפרשות, בציינו כדלקמן:
"סכנה נוספת לתכלית של הגנה על המבוטחים נובעת מן המבנה החברתי של הפיקוח. הפיקוח מחייב קשר שוטף בין המפקחת על הביטוח, מצד אחד, לבין יתר הגורמים בתחום הביטוח, ובעיקר חברות הביטוח והמבוטחים, מצד אחר. אולם ציבור המבוטחים, ובכלל זה המבוטחים בביטוח רכב, אינו מאורגן. הוא אינו מקיים קשר, כציבור, עם המפקחת. הצרכים שלו וההשפעה שלו כציבור עשויים לבוא לידי ביטוי בדרך עקיפה, כגון באמצעות תלונות אישיות של מבוטחים נגד חברות ביטוח. אך הדעת נותנת שאין זו דרך יעילה. לעומת זאת חברות הביטוח, לפחות החברות הגדולות השולטות על חלק גדול מנפח הביטוח, הן גופים חזקים מבחינה כלכלית, מאורגנים היטב, לחוד וביחד, ומנוהלים על-ידי מקצוענים. הן מקיימות קשר שוטף עם המפקחת על הביטוח. יש להן גם עניין משותף: השמירה על היציבות הפיננסית של החברות. במצב זה מתעורר חשש כי יופר האיזון הראוי שבין השמירה על היציבות הפיננסית של חברות הביטוח לבין הפיקוח על תכניות הביטוח, והתכלית של הגנה על המבוטחים תיפגע" (בג"ץ 7721/96 איגוד שמאי ביטוח ישראל נ' המפקחת על הביטוח, פ"ד נה(3) 625 (2001) (להלן: עניין איגוד שמאי ביטוח)).
על תופעת "השבי הרגולטורי" ראו בהרחבה גם במקורות הבאים: רונן אברהם "זליגמן בארבעה ממדים – מתי יש ליתן מתחם של כבוד לרשות המינהלית?" פורום עיוני משפט מד 1 (תש"ף) (להלן: אברהם); ע"א 9294/16 שמעון נ' חברת איי די איי חברה לביטוח בע"מ, [פורסם בנבו] בפיסקה 54 לפסק דינה של חברתי, השופטת ד' ברק-ארז (04.02.2020) (להלן: עניין שמעון) (בקשה לדיון נוסף נדחתה על-ידי חברי השופט נ' הנדל ב-דנ"א 1953/20 איי. די. איי. חברה לביטוח בע"מ נ' שמעון [פורסם בנבו] (02.03.2021) (להלן: דנ"א שמעון)); דפנה ברק-ארז משפט מינהלי כרך א' 291-289