7. בית המשפט המחוזי הנכבד (כב' השופט ר' כהן) קיבל את בקשת האישור ביחס למרבית העילות. בתוך כך, נקבע כי החוזרים אינם שוללים את האפשרות לגבות תת שנתיות ביחס לפוליסות – המבטחות: בריאות, נכות, מחלות קשות, אובדן כושר עבודה וסיעוד, בתנאי שהפרמיה חושבה בהן על בסיס ההנחה שדמי הביטוח יתקבלו בתחילת השנה, והגבייה נעשית בתשלומים. עם זאת, נקבע כי מתעוררות בנושא זה מספר שאלות הדרושות הכרעה, וכי יש אפשרות סבירה שהעניין יוכרע לטובת המבקשים
--- סוף עמוד 9 ---
(העותרים שבכאן). עוד נקבע כי טענות המבקשים ביחס לאפשרות להפריד בין רכיב הסיכון בביטוח מעורב לבין מרכיב החיסכון – מספיקות לצורך אישור הבקשה. בנוסף, נקבע כי ניתן לפרש את חוזר 419 כתומך בעמדת המבקשים ביחס לגביית תת שנתיות לגבי גורם הפוליסה.
8. בית המשפט המחוזי הנכבד דחה את בקשת האישור ביחס לטענה שנגבו תת שנתיות מעבר לשיעור המותר (טענות שהופנו כנגד חברות הפניקס ומנורה בלבד), שכן טענות המבקשים בהקשר לסוגיה זו היו פרטניות, לא הוכח שמדובר היה בתופעה כללית, והנזקים הנטענים היו זעירים, אם בכלל. משכך, נקבע כי עניינים אלה לא מעוררים שאלות מהותיות של עובדה, או משפט אשר משותפות לכלל חברי הקבוצה, ויש אפשרות סבירה שהן תוכרענה לטובת הקבוצה כולה.
9. לבסוף, בית המשפט המחוזי הנכבד קבע כי ניתן להסיק מסקנות שונות מקביעותיו של המפקח על הביטוח, וכי אמנם יש לתת לעמדה זו משקל מסוים בפרשנות החוזרים, אך בית המשפט הוא זה שאמון בסופו של דבר על פרשנותם של החוזרים.
פסק הדין, נושא הדיון הנוסף
10. על פסק דינו של בית המשפט המחוזי הנכבד הוגשו בקשת רשות ערעור וערעור, שנדונו בפסק הדין שניתן כאמור על-ידי כב' השופטים: א' שהם, ד' מינץ ו-י' וילנר בתאריך 31.05.2018.
השאלה העיקרית שנדונה בפסק הדין ואשר רלבנטית לענייננו היא, כאמור, מהו מעמדה של פרשנות המאסדר (בענייננו – המפקח על הביטוח) להנחיות שיצאו תחת ידו. בנסיבות העניין, נבחנה השאלה האם סביר שתתקבל הפרשנות לה טוענים המבקשים (העותרים שבכאן) לחוזרים, לפיה חברות הביטוח גבו תת שנתיות שלא כדין, כאשר עמדת המפקח עלתה בקנה אחד עם טענות חברות הביטוח. בנוסף, התעוררה בפסק הדין סוגיית תחולת ההגנה של "זוטי דברים" בתובענות ייצוגיות.
11. חברתי, השופטת י' וילנר, עמדה בחוות דעתה (לה צירפו הסכמה חבריי, השופטים: א' שהם ו-ד' מינץ) על מעמדם של דברי הסבר בפרשנות של חקיקה ראשית, ועל המשקל שיש לתת לעמדתה הפרשנית של רשות מינהלית ביחס להסדרים