--- סוף עמוד 57 ---
ולפיכך קיימת אפשרות סבירה שבתובענה הייצוגית תתקבל דווקא עמדת העותרים, לפיה חברות הביטוח גבו תת שנתיות בניגוד לדין.
108. הנה כי כן, עמדת המפקח בענייננו לא נערכה לפי כללי הפרשנות המקובלים – לא צוינה בה ההבחנה בין בחינה לשונית של החוזרים לבין בחינה תכליתית שלהם, ולא הוצגו בה נימוקים המתייחסים לתכליות אלו. אף לא הוסבר בה מדוע הפרשנות המוצעת מטעם המפקח נוגדת לכאורה את "תכלית העל" הצרכנית, שנקבע בפסיקה שיש לפרש הסדרים מכוח חוק הפיקוח לאורה.
109. יודגש כאן כי אינני קובע מסמרות באשר לפרשנות הנכונה של החוזרים, שהרי כל הנדרש בשלב מקדמי זה, של בדיקה האם יש מקום לאשר תובענה ייצוגית, היא הכרעה כי קיימת אפשרות סבירה שתתקבל עמדתם הפרשנית של המבקשים, כאמור, וכך הדברים הם בענייננו לטעמי.
110. יסודיות חוות הדעת: זאת ועוד – אחרת. המפקח הגיש עמדה תמציתית, קצרה יחסית (בת שלושה עמודים בלבד), שאיננה מנומקת, מקיפה או מעמיקה דיה. בהקשר אחר, ביחס לעמדת היועץ המשפטי לממשלה, כאשר זו מתבקשת במסגרת הליך משפטי, נקבע כי:
"ראוי כי תוצג חוות דעת מפורטת, המתמודדת עם סוגיות שונות אשר מתעוררות בתיק, באופן שיש בו כדי להביא את התמונה המלאה בפני בית המשפט בבואו להכריע בסוגיה נתונה" (ע"א 7187/12 עו"ד ליאור צמח נ' אל על נתיבי אויר לישראל, [פורסם בנבו] בפיסקה ל"ח לפסק דינו של השופט (כתוארו אז) א' רובינשטיין (17.08.2014); אברהם, בעמ' 25-24).
סבורני כי דברים אלה יפים גם לענייננו – והיה מצופה מחוות דעתו של המפקח להיות מפורטת, מנומקת, ולהתמודד עם העמדה הנוגדת לזו המוצגת בה.
111. יתר על כן, עמדת המפקח הוצגה תוך שימוש בלשון זהירה, מסויגת, שאיננה נחרצת, או חד משמעית, באופן שמותיר פתח למסקנות שונות, שכן נעשה בה שימוש במונחים: "אין מניעה", "ניתן לפרש" ו-"אינן שוללות". כך קבע גם בית המשפט המחוזי הנכבד. הדבר מהווה טעם נוסף שלא לאמצה כברירת מחדל.
--- סוף עמוד 58 ---
112. מומחיות המאסדר: כאמור לעיל, אין די בכך שלמפקח נתונה מומחיות מסוימת, אלא השאלה היא האם אותה מומחיות נדרשה בפועל לצורך פרשנות החוזרים. בענייננו, החוזרים הם מסמכים קצרים ודי בהירים, כך שלא נדרשה מומחיות מיוחדת כדי להבינם, או לפרשם. זאת, בניגוד למקרה אחר, למשל, בו נדרשה עמדת המאסדר הרלבנטי, שם היה מדובר ברישיון סבוך וארוך, וכך נקבע באותו עניין: