126. יישום ההגנה של "זוטי דברים" על מוסד התובענות הייצוגיות עלול לעורר סתירה בין התכליות העיקריות של התובענה הייצוגית: להעניק סעד לפרט במקרים בהם הנזק הנגרם לו הוא נמוך, באופן שלא היה מתמרץ אותו לתבוע בגינו, ולקדם את אכיפת הדין ואת ההרתעה מפני הפרתו (ראו: סעיף 1 לחוק תובענות ייצוגיות; לדיון על תכליות התובענה הייצוגית ראו בפיסקאות 148-143 שלהלן) – לבין ההיגיון העומד בבסיס הגנת "זוטי דברים", לפיו אין הצדקה לבירור משפטי מקום בו מדובר בפגיעה קלת ערך, זמנית וחולפת, ויש למנוע התדיינויות על נושאים זניחים, אשר מכבידות על בתי המשפט ושאין בהן תועלת לציבור, כאמור (ראו: ת"צ (מחוזי מרכז) 36086-07-11 עו"ד אסף חרסט נ' ידיעות אינטרנט (שותפות רשומה) ואח', [פורסם בנבו] בפיסקאות 48-39 (19.09.2012) (להלן: עניין חרסט), ערעור על פסק הדין נדחה בהסכמת הצדדים (ע"א 8290/12 דואניאס נ' ידיעות אינטרנט [פורסם בנבו] (22.02.2017)); ת"צ (מחוזי מרכז) 49512-01-16 הצלחה התנועה הצרכנית לקידום חברה כלכלית הוגנת נ' אלאלוף ושות' ספנות בע"מ [פורסם בנבו] (22.09.2019) (להלן: עניין הצלחה), ערעור תלוי ועומד בפני בית משפט זה (ע"א 7560/19), והאסמכתאות המופיעות בפיסקה 124 לעיל; על חשיבות מוסד התובענה הייצוגית בתחום הביטוח בפרט ראו: אליאס, דיני ביטוח, בעמ' 1492-1491).
127. נוכח הקושי המתואר לעיל, בבית משפט זה הוכרה גישה לפיה הגנת "זוטי דברים" לא חלה כפשוטה על תובענה ייצוגית. הטעם לדבר נעוץ בכך שמוסד התובענה
--- סוף עמוד 64 ---
הייצוגית נועד לטפל דווקא במצבים בהם מצטברים נזקים קטנים, אשר לא היו מניעים הליך משפטי, כל אחד מהם בנפרד. לפי תפיסה זו, החלת הגנת "זוטי דברים" בתובענות ייצוגיות תאיין, איפוא, את מטרותיה העיקריות של התובענה הייצוגית – ליתן סעד פרטני ולהרתיע את הנתבע במקרים בהם כל תביעה אישית כשלעצמה לא הייתה מוגשת, משום ש"אדם בר-דעת ומזג כרגיל לא היה בא בנסיבות הנתונות בתלונה" (ראו: ע"א 10262/05 אביב שירותים משפטיים בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ, ההנהלה הראשית, [פורסם בנבו] בפיסקה 10 (11.12.2008); עניין תנובה, בפיסקה 32; דנ"א 5712/01 ברזני נ' בזק, חברה ישראלית לתקשורת בע"מ [פורסם בנבו] (11.08.2003) (להלן: עניין ברזני), דעת המיעוט של השופט א' מצא; רע"א 5119/17 Hewlett Packard Company נ' עזרא, [פורסם בנבו] בפיסקה 10 (25.12.2017)).