128. לצד האמור, בעניין תנובה הועלתה האפשרות כי הגנת "זוטי דברים" עשויה לחול בתובענות ייצוגיות, אם כי בחינתה תיעשה בהיבט הקבוצתי, בשונה מהבחינה הנהוגה מן ההיבט הפרטני, ונקבע כי הסוגיה תלויה בנסיבות המקרה הספציפי:
"עם זאת חשוב להדגיש כי העובדה שקבוצת תובעים גדולה טוענת בתובענה ייצוגית לצבר של נזקים קטנים, היא כשלעצמה אינה שוללת בהכרח את האפשרות כי מדובר בזוטי דברים גם בהיבט הקבוצתי. כפי שצוין, לא ניתן לתחום מראש את גבולותיו של מושג זה וגם בהליך של תובענה ייצוגית התשובה לשאלה אימתי מדובר בפגיעה מזערית שאינה מצדיקה פיצוי, תלויה בנסיבותיו של המקרה והיא עשויה להשתנות בהתחשב במכלול הנסיבות האופפות אותו" (שם, בפיסקה 32 לחוות דעתה של חברתי, השופטת (כתוארה אז) א' חיות) (ההדגשה שלי – ח"מ).
הנה כי כן, עניין תנובה, עליו נסמכת חברת הפניקס בטענה שבבית משפט זה נקבעה הלכה כי הגנת "זוטי דברים" חלה בתובענות ייצוגיות – רק העלה את העניין כאפשרות, ככזו ש"איננה נשללת בהכרח", ותוך הדגשה כי השאלה תלויה בנסיבות המקרה הפרטני.
129. בהקשר זה יש מקום להדגיש כי בעניין תנובה הדיון בהגנת "זוטי דברים" נעשה תוך הסתכלות על הנסיבות הספציפיות של אותו מקרה, אשר עסק בהוספת רכיב למוצר מזון, שגררה טענה לפגיעה באוטונומיה. וכך נקבע שם בהקשר זה, ביחס להגנת "זוטי דברים":
--- סוף עמוד 65 ---
"אכן, לא בכל מקרה בו נופל פגם ברישום הרכיבים של מוצר מזון מצדיק הדבר פיצוי בגין פגיעה באוטונומיה ובגין תחושות שליליות, וייתכנו בהחלט מקרים אשר למרות קיומו של פגם מסויים בדיווח על תכולת המוצר לא יצדיק הדבר מתן פיצוי" (שם, בפיסקה 29).
עוד יש לציין בהקשר האמור כי בעניין תנובה הטענה ל"זוטי דברים" נדחתה לגופה, ונקבע כי:
"מכל מקום, במקרה שבפנינו קיומה של קבוצה גדולה הטוענת לנזק כתוצאה ממעשיה של תנובה – שעל חומרתם בהיבט הצרכני עמדנו לעיל – שוללת את המסקנה כי מדובר בזוטי דברים ולו בהקשר זה של תובענה ייצוגית. זאת אף כי אין לשלול את האפשרות שהשונות הקיימת בין חברי הקבוצה מבחינת עוצמת הפגיעה ומבחינת שיעור הנזק שנגרם עשוי להוביל למסקנה כי לגבי תביעות אישיות של חלק מבין חברי הקבוצה, אילו הוגשו, היה הסעד הנתבע על ידי כל אחד מהם לחוד בבחינת זוטי דברים" (שם, בפיסקה 32; ההדגשה שלי – ח"מ).
בעניין תנובה נקבע איפוא כי קיומה של קבוצה גדולה, שנגרם לה נזק כתוצאה ממעשי הנתבעת, אשר נקבע לגביהם כי הם חמורים מבחינה צרכנית, שוללת את המסקנה שחלה בנסיבות הגנת "זוטי דברים". עוד צוין כי ייתכן שהשונות הקיימת בין חברי הקבוצה, מבחינת עוצמת הפגיעה והנזקים שנגרמו לכל אחד מהם, עשויה להוביל לכך שהגנת "זוטי דברים" תחול לגבי תביעות אישיות של חלק מחברי הקבוצה. נראה, אם כן, כי הדגש בעניין תנובה היה על חומרת המעשים של הנתבעת שם, בהיבט הצרכני.